Skip to content
דעה לא פופולרית cover art

ברק הרשקוביץ

דעה לא פופולרית

A Politics and News podcast

Good podcast? Give it some love!

About the show

דעה לא פופולרית בהגשת ברק הרשקוביץ היא תכנית הרשת שתגיש לכם רעיונות ודיונים על אקטואליה, פוליטיקה, חברה וכלכלה - ותתעקש לא להיגרר לקצוות. נתעקש לחשוב יחד בצורה מעמיקה ועניינית, לא מחנאית ולא פופוליסטית, על אתגרי השעה של החברה הישראלית ועל הפתרונות הראויים. שימו סאבסקרייב כדי להיות מעודכנים ושתפו עם חברים. האזנה נעימה.

Newest episodes

החינוך החרדי יהפוך לזרם הגדול ביותר תוך ארבע שנים | אלי מורגנשטרן

1 hr 1 min

אלי מורגנשטרן, שגדל בחברה החרדית והיה בכיר באגף התקציבים במשרד האוצר, הגיע ל״דעה לא פופולרית״. לפי המחקר שערך, בשנת הלימודים 2030 החינוך החרדי יהיה הזרם הגדול ביותר בכיתה א׳. מספר התלמידים בו עולה, ובחינוך הממלכתי־עברי מספר התלמידים דווקא יורד. דיברנו על: 👇 🟡 המפלגות החרדיות והקואליציה: למה המדינה מנהלת את השיחות על גיוס חרדים מול ש״ס ויהדות התורה, במקום מול האזרחים עצמם? 🟡 תקציב המדינה והחינוך החרדי: איך המדינה מתקצבת את רשתות החינוך החרדיות, ומי בודק שהכסף מגיע למטרה שלשמה הוקצה? דיברנו על חשדות לשימוש לא תקין בכספי ציבור, ובהם מקרה שפורסם שבו, לפי הדיווח, תקציב שנועד לכיתות לימוד שימש לבניית ישיבה. 🟡 חינוך ממלכתי־חרדי ולימודי ליבה: אלי מציע להפסיק בהדרגה את המימון הציבורי לחינוך הפרטי, החל מכיתה א׳, ולוודא שלכל ילד יש מקום בבית ספר ממלכתי מתאים. מבחינתו, בית ספר ציבורי צריך להיות פתוח לילדים ללא אפליה של רקע תרבותי. 🟡 מפוניבז׳ לאגף התקציבים: בגיל 28 אלי הגיע למבחן קבלה ולא ידע מה עושים עם סוגריים בתרגיל בחשבון. הוא מספר מה נדרש ממנו כדי להשלים את מה שלא למד בבית הספר, ולמה הוא לא קונה את הטענה שבינה מלאכותית תפתור את הצורך בלימודי ליבה. מאזינים לדעה לא פופולרית? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולשלוח פרקים שאהבתם לחברים/משפחה. האזנה נעימה!

איך הפך משרד ממשלתי קטן למכונת הביצוע של הממשלה? | יוחנן מאלי, מנכ״ל משרד נגב-גליל

1 hr 11 min

איך הפך המשרד הממשלתי הקטן, משרד הנגב והגליל, למכונה ביצועית של הממשלה שמצליחה להוציא לפועל מה שמשרדים גדולים וותיקים מתקשים? והאם אפשר ללמוד מהניסיון שלהם כדי לשפר את השירות הציבורי כולו? ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 יוחנן מאלי הוא מנכ״ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ולפני כן היה מנכ״ל עיריית בית שמש. הוא מכיר את המכונה הממשלתית מבפנים ואת הרשות המקומית שצריכה לבצע בפועל. הוא גם מגדיר את עצמו קפיטליסט, וזה הוביל אותנו לשיח מעניין על ייעול השירות הציבורי. דיברנו על: 👇 🟡 העיוותים המובנים במבנה הרשויות המקומיות ובעיקר הארנונה. 🟡 20 שחקני וטו: כמה גורמים מחוץ למשרד שלו צריכים לאשר החלטת ממשלה אחת. ולמה בשלטון המקומי זה לא קורה. 🟡 20 אחוז נעלמים בדרך: כמה מכספי המיסים הולך רק על המנגנון שגובה, מחלק ומפקח. והשאלה שהוא שאל את הרגולטורים, ״כמה גנבים בעצם מצאתם?״ 🟡 הצפון מול הדרום: למה הדרום התאושש מאז פרוץ המלחמה והצפון עדיין מדשדש, מה מגלה שוק הדיור בקריית שמונה, ולמה ״הצפון בטראומה של 40 שנה של תוכניות שנקבעות ולא מיושמות״. 🟡 מה המתכון ליהוד הגליל, למה זה מתחיל דווקא בשיפור חיי האזרח הערבי והאם בניית נקודות יישוב קטנות היא עניין לא כלכלי? האזנה נעימה! 🎧

הציבור מאבד עד 100 מיליארד ש״ח בשנה | גיא מור, סמנכ״ל רשות האסדרה

1 hr 15 min

למה מסעדות שמותר לפתוח בפריז אסור לפתוח בישראל? איך דרישות הכבאות מקטינות את היצע הדירות? ולמה עובדי ציבור מפחדים מניהול סיכונים? גיא מור, סמנכ״ל ברשות האסדרה, מומחה לרגולציה, בלוגר ופודקאסטר, הגיע לדעה לא פופולרית לשיחה על הכללים שמעצבים את החיים שלנו. מהמחיר בסופר ועד העסק שלא נפתח והדירה שלא נבנתה — ומה צריך לשנות כדי שהמדינה תגן עלינו בלי לחסום אותנו בדרך. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. דיברנו על: 👇 🟡 הכללים שמגינים על הגדולים: למה רגולציה מכבידה במיוחד על עסקים קטנים ומתחרים חדשים? 🟡 המדינה יצרה מונופול — ואז ביקשה לפקח על המחיר: גיא מספר איך דרישה לחיסוני צאן השאירה בשוק ספק יחיד, ולמה צריך לבדוק את מקור הבעיה לפני שמוסיפים עוד שכבה של רגולציה. 🟡 הפחד שמייקר את החיים: מה קורה כשאף אחד לא משבח רגולטור על תחרות ומחירים נמוכים, אבל תאונה אחת עלולה להוביל לחקירה ולמשפט? על רמדיה, אחריות אישית והתמריצים שמקשים על ניהול סיכונים סביר 🟡 עוד רשות כדי להפחית בירוקרטיה? שאלתי למה צריך את רשות האסדרה. גיא מסביר מה היא אמורה לשנות, ומספר על הטיפול בדרישות מיושנות וכפולות בתחנות דלק — כולל האיסור על שימוש בטלפון סלולרי. 🟡 אפשר לעשות כאן שינוי גדול? על ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״, השוואה למהלכים של אילון מאסק וחאבייר מיליי, והצעדים שממשלה יכולה לנקוט כדי להפחית את הנטל הרגולטורי. שיחה על הנושא שמשפיע על החיים שלנו הכי הרבה אבל אנחנו כמעט ולא עוסקים בו - רגולציה. האזנה נעימה! 🎧

Similar podcasts

All episodes

החינוך החרדי יהפוך לזרם הגדול ביותר תוך ארבע שנים | אלי מורגנשטרן

1 hr 1 min

אלי מורגנשטרן, שגדל בחברה החרדית והיה בכיר באגף התקציבים במשרד האוצר, הגיע ל״דעה לא פופולרית״. לפי המחקר שערך, בשנת הלימודים 2030 החינוך החרדי יהיה הזרם הגדול ביותר בכיתה א׳. מספר התלמידים בו עולה, ובחינוך הממלכתי־עברי מספר התלמידים דווקא יורד. דיברנו על: 👇 🟡 המפלגות החרדיות והקואליציה: למה המדינה מנהלת את השיחות על גיוס חרדים מול ש״ס ויהדות התורה, במקום מול האזרחים עצמם? 🟡 תקציב המדינה והחינוך החרדי: איך המדינה מתקצבת את רשתות החינוך החרדיות, ומי בודק שהכסף מגיע למטרה שלשמה הוקצה? דיברנו על חשדות לשימוש לא תקין בכספי ציבור, ובהם מקרה שפורסם שבו, לפי הדיווח, תקציב שנועד לכיתות לימוד שימש לבניית ישיבה. 🟡 חינוך ממלכתי־חרדי ולימודי ליבה: אלי מציע להפסיק בהדרגה את המימון הציבורי לחינוך הפרטי, החל מכיתה א׳, ולוודא שלכל ילד יש מקום בבית ספר ממלכתי מתאים. מבחינתו, בית ספר ציבורי צריך להיות פתוח לילדים ללא אפליה של רקע תרבותי. 🟡 מפוניבז׳ לאגף התקציבים: בגיל 28 אלי הגיע למבחן קבלה ולא ידע מה עושים עם סוגריים בתרגיל בחשבון. הוא מספר מה נדרש ממנו כדי להשלים את מה שלא למד בבית הספר, ולמה הוא לא קונה את הטענה שבינה מלאכותית תפתור את הצורך בלימודי ליבה. מאזינים לדעה לא פופולרית? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולשלוח פרקים שאהבתם לחברים/משפחה. האזנה נעימה!

איך הפך משרד ממשלתי קטן למכונת הביצוע של הממשלה? | יוחנן מאלי, מנכ״ל משרד נגב-גליל

1 hr 11 min

איך הפך המשרד הממשלתי הקטן, משרד הנגב והגליל, למכונה ביצועית של הממשלה שמצליחה להוציא לפועל מה שמשרדים גדולים וותיקים מתקשים? והאם אפשר ללמוד מהניסיון שלהם כדי לשפר את השירות הציבורי כולו? ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 יוחנן מאלי הוא מנכ״ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ולפני כן היה מנכ״ל עיריית בית שמש. הוא מכיר את המכונה הממשלתית מבפנים ואת הרשות המקומית שצריכה לבצע בפועל. הוא גם מגדיר את עצמו קפיטליסט, וזה הוביל אותנו לשיח מעניין על ייעול השירות הציבורי. דיברנו על: 👇 🟡 העיוותים המובנים במבנה הרשויות המקומיות ובעיקר הארנונה. 🟡 20 שחקני וטו: כמה גורמים מחוץ למשרד שלו צריכים לאשר החלטת ממשלה אחת. ולמה בשלטון המקומי זה לא קורה. 🟡 20 אחוז נעלמים בדרך: כמה מכספי המיסים הולך רק על המנגנון שגובה, מחלק ומפקח. והשאלה שהוא שאל את הרגולטורים, ״כמה גנבים בעצם מצאתם?״ 🟡 הצפון מול הדרום: למה הדרום התאושש מאז פרוץ המלחמה והצפון עדיין מדשדש, מה מגלה שוק הדיור בקריית שמונה, ולמה ״הצפון בטראומה של 40 שנה של תוכניות שנקבעות ולא מיושמות״. 🟡 מה המתכון ליהוד הגליל, למה זה מתחיל דווקא בשיפור חיי האזרח הערבי והאם בניית נקודות יישוב קטנות היא עניין לא כלכלי? האזנה נעימה! 🎧

הציבור מאבד עד 100 מיליארד ש״ח בשנה | גיא מור, סמנכ״ל רשות האסדרה

1 hr 15 min

למה מסעדות שמותר לפתוח בפריז אסור לפתוח בישראל? איך דרישות הכבאות מקטינות את היצע הדירות? ולמה עובדי ציבור מפחדים מניהול סיכונים? גיא מור, סמנכ״ל ברשות האסדרה, מומחה לרגולציה, בלוגר ופודקאסטר, הגיע לדעה לא פופולרית לשיחה על הכללים שמעצבים את החיים שלנו. מהמחיר בסופר ועד העסק שלא נפתח והדירה שלא נבנתה — ומה צריך לשנות כדי שהמדינה תגן עלינו בלי לחסום אותנו בדרך. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. דיברנו על: 👇 🟡 הכללים שמגינים על הגדולים: למה רגולציה מכבידה במיוחד על עסקים קטנים ומתחרים חדשים? 🟡 המדינה יצרה מונופול — ואז ביקשה לפקח על המחיר: גיא מספר איך דרישה לחיסוני צאן השאירה בשוק ספק יחיד, ולמה צריך לבדוק את מקור הבעיה לפני שמוסיפים עוד שכבה של רגולציה. 🟡 הפחד שמייקר את החיים: מה קורה כשאף אחד לא משבח רגולטור על תחרות ומחירים נמוכים, אבל תאונה אחת עלולה להוביל לחקירה ולמשפט? על רמדיה, אחריות אישית והתמריצים שמקשים על ניהול סיכונים סביר 🟡 עוד רשות כדי להפחית בירוקרטיה? שאלתי למה צריך את רשות האסדרה. גיא מסביר מה היא אמורה לשנות, ומספר על הטיפול בדרישות מיושנות וכפולות בתחנות דלק — כולל האיסור על שימוש בטלפון סלולרי. 🟡 אפשר לעשות כאן שינוי גדול? על ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״, השוואה למהלכים של אילון מאסק וחאבייר מיליי, והצעדים שממשלה יכולה לנקוט כדי להפחית את הנטל הרגולטורי. שיחה על הנושא שמשפיע על החיים שלנו הכי הרבה אבל אנחנו כמעט ולא עוסקים בו - רגולציה. האזנה נעימה! 🎧

שאול מרידור: ״עם החרדים לא אגיע להסכמה על שבירת האוטונומיה״

1 hr 16 min

״יותר מדי זמן לא פתרנו בעיות, רק גלגלנו אותן קדימה.״ כך טוען שאול מרידור, לשעבר ראש אגף תקציבים באוצר והיום מספר 7 ברשימת ישר של גדי איזנקוט. ⭐ אוהבים את דעה לא פופולרית? שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו. דיברנו על: 👇 🟡 האם יש פערי תיווך משמעותיים? מדוע מחירי המזון בישראל יקרים? ולמה לדעתי הרפורמה שהעבירה ממשלת השינוי לפתיחת שוק החקלאות לא היתה טובה. 🟡 13 שנה לדירה אחת: מהרגע שמחליטים לבנות ועד שהדירה בשוק. מדוע שוק הדיור מסורבל ואיך בונים מערכות תפקודיות ומקצועיות שמקצרות זמני בנייה. 🟡 ״פלסטרים על שטף דם״: למה הוא נגד מחיר למשתכן ונגד מיליון שקל למילואימניק לרכישת דירה, מה באמת עומד מאחורי הפוסט שנראה כאילו ישר הולכת לפקח על שכר דירה, ולמה הוא בכ זאת בעד פרוייקטים לשכירות ארוכת טווח. 🟡 עיוות הארנונה: למה ראשי רשויות לא רוצים תושבים חדשים, והאם אין מנוס מהעלאת הארנונה למגורים. פה אתגרתי אותו: אם כל הרעיונות קיימים, יש לכם את האומץ ללכת עד הסוף מול ועדי עובדים, שביתות ממושכות והמועצות החקלאיות? 🟡 ״זה לא מדינת רווחה. זה פרזיטיות״: הוויכוח שלנו על הקצבאות. טענתי שמדינת הרווחה היא מקור הבעיה. הוא טוען שהבעיה היא האוטונומיה החרדית שפרצה את רשת הביטחון. ״עם החרדים לא אגיע להסכמה על שבירת האוטונומיה. ואני משוכנע שבלי התיקון הזה המשק לא ישרוד.״ 🟡 וגם: איך ניצח את ניר ברקת במאבק על תקציב הסיוע לעיריית ירושלים. מרידור אומר: ״הפסקנו להאמין שאפשר לתקן פה. אבל בהחלט אפשר.״ האזנה נעימה! 🎧

״אפשר לדון בהגבלת בג״ץ, בתנאי שבונים מערכת הגנות דמוקרטיות״ | ח״כ אפרת רייטן

1 hr 14 min

מה חזון מפלגת ״הדמוקרטים״ לשיקום האמון הציבורי במערכת המשפט ח״כ אפרת רייטן, יו״ר סיעת הדמוקרטים, עורכת דין ולשעבר חברה בוועדה לבחירת שופטים, הגיעה לדעה לא פופולרית להציג את התוכנית המשפטית שלה. ביקשתי להבין את העקרונות שבבסיס תפיסת עולמה והאם היא ומפלגת הדמוקרטים מוכנים ללכת רחוק לשינויים גדולים ומשמעותיים. לתכנית החוקתית של רייטן בקרו באתר שלה - https://www.efratrayten.com/constitutional-plan ⭐ אם אתם מחפשים שיח ששובר מחנאות פוליטית אוטומטית ומדבר על חברה, ביטחון ומדיניות מזווית אחרת, שימו סאבסקרייב ולייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. דיברנו על: 👇 🟡 לתקן או לשמר? האם האופוזיציה יודעת להציע שינויים עמוקים, שודאי יעוררי התנגדויות, במערכת המשפט? על המגננה מול לוין ורוטמן, עצמאות בתי המשפט והצורך להחזיר את אמון הציבור. 🟡 חוקה במקום עוד פלסטר: על מגילת זכויות, חוק יסוד החקיקה, הגבלת כהונה והפרדת רשויות — והתנאים שבהם רייטן מוכנה לדון גם בהגבלת הביקורת השיפוטית. 🟡 הכוח של לשכת עורכי הדין: למה עורכי דין משתתפים בבחירת השופטים שבפניהם הם מופיעים? על מקצועיות וניגודי עניינים, ועל הזווית של רייטן כחברה בוועדה לבחירת שופטים עם רוטמן, איילת שקד וגדעון סער. 🟡 ועדת חקירה — ומה עושים עם המסקנות? על ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר ואחריות מנהיגים. וגם ועדה אחרת שהוקמה בראשות שופט עליון - ועדת שמגר, שדנה במחירי עסקאות לשחרור חטופים והחשש מתמריץ לחטיפות נוספות. 🟡 אפשר לפרגן לצד השני? על הפער בין שיחות אישיות עם חברי הקואליציה להתנהגותם ברגע האמת, והחוויה של רייטן באופוזיציה. שיחת עומק על השאלה מי מחזיק בכוח, מי מגביל אותו ואיך בונים מוסדות שהציבור יוכל לתת בהם אמון. וגם אופטימיות במבט צופה פני עתיד. האזנה נעימה! 🎧

מוטי לייטנר, המפלגה החרדית החדשה: ״הילדים שלנו הם הכי עניים במדינה. הטירוף חייב להיפסק״

1 hr 12 min

״הסיפור שלנו הוא לא סיפור חרדי, הוא סיפור ישראלי.״ מוטי לייטנר עומד בראשות ״הציבור החרדי״, מפלגה חרדית חדשה, ובשיחת עומק בדעה לא פופולרית הוא פורש את החזון שלו לא רק לשילוב החרדים בכלכלה, בשירות ובחיים האזרחיים במדינה, אלא גם חזון שבו כל צעירה וצעיר חרדיים מקבלים הזדמנות לממש את עצמם ולנווט את חייהם באופן חופשי. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. דיברנו על החזון הכלכלי הנועז של מפלגת ״הציבור החרדי״, חזון שחורג מתחומים קלאסיים של יחסי החברה החרדית עם המדינה ומציע פתיחת שווקים לתחרות ללא חסמים, מכסים ומכסות, ניטרול כוחם של ההסתדרות והועדים הגדולים, הפחתת מיסים וייעול המגזר הציבורי. דיברנו גם על הסרטון העצוב בו נדבן חרדי חילק למשפחות מעטפו עם כסף ברחובות בני ברק וההמון צבא על המעטפות. איך אפשר להוציא את הצעירים החרדים ממלכודות העוני המבזות הללו ולאפשר להם חיים של רווחה כלכלית, הישענות עצמית וחופש לממש את עצמם. וגם על פוליטיקה: למה בכלל צריך מפלגה חרדית נוספת? האם ההבטחות של פוליטיקאים שונים שמתחייבים שיקצצו בקצבאות ובכספים שמופנים לעסקונה חרדית, מה שעשוי לדחוף חרדים רבים לשוק התעסוקה, לא יספיקו? מה תתרום מפלגה חרדית חדשה לתהליכים הללו? מוזמנים להאזין, לשתף ולהגיב!

המנגנון שמחזיק את החרדים עניים וצייתנים נחשף | יואלי ברים

1 hr 10 min

הטענה של יואלי ברים: אין דבר כזה ״אוטונומיה חרדית״. יש הפקרה. מדינת ישראל בחרה שלא לשלוח פקחים, לא לאכוף חוקים ולא לדבר עם הפרט החרדי, ומסרה את גורלו לידיים של עמותות ועסקנים. ״צריך להתייחס לממסד החרדי כאל ארגון פשיעה,״ הוא אומר, ״אבל לחמול על הפרט החרדי.״ ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 יואלי ברים, כתב לענייני חרדים של חדשות 13 ולפני כן של גלי צה״ל, גדל במשפחה חרדית בבית שמש. למד בתלמוד תורה שאין בו אנגלית, מתמטיקה או אזרחות, והאזין לרדיו בסתר בשירותים. היום הוא חתום על חלק מהחשיפות המשמעותיות ביותר על יחסי החרדים והמדינה. דיברנו על: 👇 🟡 המכונה: איך הממסד החרדי שולט בפרט מגיל אפס עד הקבר. בחינוך, בפתיחת עסק, בשידוך, בהלוואה, בדירה. ״אין לזה אח ורע בשום מדינה בעולם שעד כדי כך סוחרים בחינוך של ילדים.״ 🟡 קובץ האקסל מעיריית ירושלים: מסמכי הגזענות שברים חשף, שבהם דירגו תלמידות לסמינרים לפי מוצא ומראה. ״נראית מזרחית״, ״שמנה״, ״ההורים נבוכים״. והכל עבר במחשבי העירייה. 🟡 ״I don't speak English״: איך התחקיר על בלוף לימודי הליבה התחיל משיחת טלפון לאמא חרדית בדרום שאמרה שהילדים שלה בורים, והסתיים במורה לאנגלית של כיתה ח׳ שלא הבין את השאלה באנגלית. 🟡 הפקיד שקיבל מכתב פיטורים: הסיפור של שי קלדרון, האיש שהחליט לשלוח סוף סוף פקחים למוסדות החרדיים. ולמה ברים טוען שדווקא הסיפור הזה מוכיח שהמדינה יכולה לפעול, אם רק תרצה. 🟡 ״יש שנאת חרדים״ - על היחס בין החרדים לחברה החילונית 🟡 ״דוקטרינת דחיית הקץ״: מה אמר לו חבר כנסת מיהדות התורה כששאל מה התוכנית. התשובה מסבירה הרבה. 🟡 וגם: אסון מירון והחבר שנהרג שם, הפטורים הנפשיים של ילדי המקורבים, מפלגתו של לייטנר כבשורה, והחשיפה מהשבוע על נישואי קטינות והתפקדות לליכוד. שיחה שחושפת מנגנוני שליטה ועסקנות הרסניים שהמדינה מעודדת בקריצה, לצד אהבה גדולה לפרט החרדי. האזנה נעימה! 🎧

״בארצות הברית התקבעה עלילת הדם שישראל מבצעת רצח עם״ | אריאל כהנא

58 min

לפי אריאל כהנא, בארצות הברית כבר יש קונצנזוס שישראל עשתה רצח עם. הדמוקרטים כועסים על כך, הרפובליקנים אומרים ״כנראה שלא הייתה לכם ברירה״. והאנטישמיות, מימין ומשמאל, הופכת ממשהו שבשוליים למשהו שמותר להגיד בקול. איך בונים מחדש ת הקשר בין ישראל לידידה הקרובה ביותר שלה - ארצות הברית? ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 אריאל כהנא, כתב מדיני של ישראל היום במשך כמעט עשור, וכיום עורך המהדורה העברית של JNS, עוסק בזירה המדינית מאז 2009. דיברנו על: 👇 🟡 מה טראמפ אמר לו: ״לפני 15 שנה, פוליטיקאי אמריקאי שתקף את ישראל היה גמור. היום זה כמעט הפוך.״ ולמה גם מי שאוהב את ישראל בממשל נזהר מאוד ברטוריקה. 🟡 הסדק בימין האמריקאי: טאקר קרלסון, קנדיס אוונס והקונספירציה שישראל גררה את אמריקה למלחמה עם איראן. האם זה כבר המיינסטרים הרפובליקני, או עדיין השוליים? 🟡 נגד ״אין מה לעשות״: הבון-טון בימין הישראלי אומר שהאנטישמיות היא כוח טבע ושרק כוח עובד. כהנא קורא לזה ״האמירה הכי גלותית שיש״, ומזכיר שמדינת ישראל קמה בזכות מאבק על לגיטימציה. 🟡 מאות ארגונים, אפס תיאום: מיליארדים נשפכים על הסברה פרו-ישראלית בארצות הברית, ואף אחד לא מתאם ולא מודד. מול קטאר, שעושה בדיוק את מה שהעם היהודי עשה אחרי השואה. 🟡 העולם שהתפרק: אמריקה כבר לא השוטר העולמי, אירופה חלשה, ורוסיה וסין מאחורי איראן והחות׳ים. מה זה אומר על מדינה שבנתה את הכוח שלה על הברית עם המערב. 🟡 והמבט פנימה: על החלק של התקשורת הישראלית במחדל של השביעי באוקטובר, ועל החזרה למריבות הפנימיות ״כאילו אין אויב בחוץ״. ״אין לנו את הלוקסוס להרים ידיים,״ הוא אומר. האזנה נעימה! 🎧

״בקרוב חצי מתושבי הנגב יהיו עם זהות פלסטינאית״ | חגי רזניק

1 hr 4 min

״ב-2050, קרוב למחצית מהנגב הבדואי יהיה בזהות פלסטינית. מכון ריפמן כתב תרחיש ייחוס וקרא לו ״דרך חברון״. במילים של חגי רזניק: השביעי באוקטובר יהיה פסיק ליד מה שעשוי לקרות בנגב. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 חגי רזניק הוא מנכ״ל מכון ריפמן לפיתוח הנגב ולשעבר מנכ״ל משרד השיכון. רזניק גדל בקיבוץ רביבים והיום הוא מוביל במסגרת מכון ריפמן תוכנית לטיפול באתגרי השורש שמאיימים על הנגב. דיברנו על: 👇 🟡 150 אלף כלי נשק לא חוקיים בנגב: הנגב הפך ל״אמזון של הנשק״ — האב ההברחות שמספק את החברה הערבית, את עזה ואת יהודה ושומרון. רזניק מציג את מודל ה״פוליגונים״ לטיפול במכת הנשק הבלתי חוקי המשתוללת. 🟡 8,000 שקל בשנה מכל בית אב בישראל: זה מה שכולנו משלמים על כלכלת הפרוטקשן — במכולת, בדיור, בכל מוצר. 🟡 הזהות הפלסטינית שנולדת בסורוקה: איך גברים בדואים אזרחי ישראל מייבאים נשים, לעתים קטינות, מחברון וג׳נין, איך הילדים הופכים אוטומטית לאזרחים — ואיך שלילת קצבאות עשויה לפתור את ההצפה הדמוגרפית הפלסטינאית של הנגב. 🟡 מורים מג׳נין וחברון לימדו בבתי ספר ישראליים: עד לפני חודשים ספורים. רזניק מסביר איך זה נעצר, למה חייבים להקים רשות חינוך נפרדת ל-90 אלף איש בפזורה — ולמה דווקא ההנהגה הבדואית מתנגדת לזה. 🟡 מי שמתנגד להסדרה — ולמה: הטענה של רזניק שהתנועה האסלאמית, שהפכה להנהגה העל-שבטית בנגב מאז שנות ה-80, מייצרת דחיינות מכוונת. הימנעות מפתרון הבעיות דווקא מיטיבה עם חדירת התנועה האסלאמית לנגב והנצחת הפזורה הלא חוקית. 🟡 והוויכוח בינינו: על התיישבות יהודית בנגב — האם צריך לפזר יישובים חדשים או לחזק את המטרופולינים? ״אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד תל אביב,״ אמר בן גוריון. רזניק מזכיר לנו למה זה עדיין נכון. האזנה נעימה! 🎧

שי פירון: ״מצב החינוך הוא פיגוע אסטרטגי, לא פחות חמור מאתגרים בטחוניים״

48 min

שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון מספר: מערכת החינוך לא כושלת בגלל תקציבים. היא מכשירה ילדים לעולם שכבר לא קיים בכלים שכבר אינם רלוונטיים. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 הרב שי פירון הוא שר החינוך לשעבר, מייסד תנועת ״פנימה״ ונשיאה, מחנך ומי שהיה חבר בועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך. בפרק הזה הוא מדבר על חוליי מערכת החינוך והדרך לתקן אותה. דיברנו על: 👇 🟡 איך יכול להיות שמשרד החינוך גם מפעיל בתי ספר וגם מפקח עליהם? 🟡 איך קרה שכשר חינוך ישב לפגישת עבודה רק פעם אחת עם ראש הממשלה ומה זה אומר על היכולת להוביל שינויים בתוך המערכת? 🟡 הממותה שנקראת חינוך מיוחד: האינפלציה בהגדרת ילדים תחת ״החינוך המיוחד״ שואבת 20% מהתקציב. זה בדיוק כמו תווי החניה לנכים. 🟡 איך מבזרים את המערכת ונותנים למחנכים ולשטח חופש לחנך ביעילות וגמישות. 🟡 מקום 17 מתוך 22 ב-OECD: רמת הכניסה של מורים בישראל. ״זה פיגוע אסטרטגי.״ ״אם אתה יודע מה אתה רוצה ואתה מפוקס – אפשר,״ הוא אומר, ומבטל בכיינות של שרים שצועקים ״דיפ סטייט״ על כל כשלון מקצועי. האזנה נעימה! 🎧

אסור לומר בממשלה: ״ייהוד הגליל״ | ד״ר רות קבסה-אברמזון

1 hr 13 min

ד״ר רות קבסה-אברמזון – היא מחברת הספר ״המדינה אינה זמינה כעת״ ומי שהתמודדה לאחרונה בפריימריז בליכוד. היא טוענת: השירות הציבורי בישראל לא קרס רק בגלל בירוקרטיה מסועפת. הוא קרס כי איבד את התשובה לשאלה ״בשביל מה אנחנו כאן״ – וכשלמערכת אין כוכב צפון, כל שאר הכשלים הם רק סימפטומים. דיברנו על: 👇 🟡 שחקני הווטו: היועץ המשפטי שתפקידו לתקוע, החשב שתפקידו לא להוציא כסף, הנציבות שתפקידה לא לאשר, התקשורת והוועדים. איך כל שחקן וטו עוסק, בשל מבנה המערכת, בעיכוב מדיניות של נבחרי הציבור. 🟡 האם יש דבר כזה דיפ-סטייט? 🟡 הפקיד שלחש בישיבה סגורה: ״ייהוד הגליל״ – כי כבר אז הבין שאסור להגיד את זה בקול. 15 שנה אחר כך: היהודים הם מיעוט לאומי בגליל. 🟡 ״כן, זה מעליב״. על המירוץ של קבסה-אברמזון בפריימריז: נתניהו תמך בה, וביום הבחירות פרסם תמיכה במועמדת אחרת. רות מספרת מה קרה שם, כולל הקמפיין הרעיל נגדה. 🟡 מברית גורל לברית ייעוד: למה אנחנו יודעים להתאחד רק כשיורים עלינו – ומה צריך לקרות כדי שנדע להתאחד גם כדי לבנות. האזנה נעימה! 🎧

אלכס קושניר: ״לא משנה מי ייבחר, השיטה תמיד תוביל לפלסטרים״

1 hr 1 min

״דמיינו משאל עם ובו העם בישראל כולו מחליט מה השיטה החדשה שבה המדינה צריכה להתנהל״. עשינו בפודקאסט מסע בן שני פרקים לשינוי שיטת הממשל. הפרק הזה שונה: הוא לא על איזו שיטה חדשה נכונה לישראל – הוא על איך בכלל מגיעים לשם. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 התארח אצלי אלכס קושניר – חבר כנסת לשעבר מטעם ישראל ביתנו, יו״ר ועדת הכספים, וכיום מנכ״ל מכון המכון האסטרטגי לעתיד ישראל (ISFI) . דיברנו על: 👇 🟡 ״זה לא באג. זה פיצ׳ר של המערכת״ - מדוע פוליטיקאים נאלצים לחשוב בטווח הקצר ולעסוק בפלסטרים ולא בשינויים מבניים אמיצים. 🟡 האיום הקיומי על היכולת שלנו לשרוד כאן, איום שהופך את החלפת השיטה הקיימת לעניין קיומי. 🟡 מה התהליך לשינוי השיטה: המנגנון הקונקרטי שאלכס מציע לחוקק מיד אחרי הבחירות – כולל אספת אזרחים של 1,000 איש שנבחרים באופן אקראי, וסיום במשאל עם מחייב. 🟡 למה משאל עם דווקא עכשיו? ומה למדנו מאירלנד ומשוויץ 🟡 מה הישראלים באמת חושבים כפי שעלה מסקר שערכו במכון: מי באמת מאיים על אורח חייהם?. ״הרכבת ירדדה מהמסילה״, אומר קושניר, ״אבל אפשר להחזיר אותה לפסים כדי שנמשיך יחד קדימה״. לדבריו, מי נוהג בקטר פחות משנה, החזרה למסילה היא הדבר העיקרי. האזנה נעימה! 🎧

קרן טרנר: ״לא תדמיינו כמה מינויים פוליטיים לא-ראויים נעשו״

1 hr 28 min

קרן טרנר הייתה מנכ״לית משרד התחבורה בגיל 37, אחר כך מנכ״לית משרד האוצר בשיא הקורונה – וקמה והלכה. עכשיו, לקראת הבחירות, היא מתמודדת לכנסת במפלגת ״ביחד״ בראשות נפתלי בנט, ובאה לדבר בפתיחות על מה שבאמת שבור במדינה הזאת – ומה היא מתכננת לעשות עם זה. ⭐ מאזיני דעה לא פופולרית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציה, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״ ונמשיך את השיח שלא מתקיים בתקשורת המסורתית. ועכשיו לפרק עצמו 👇 דיברנו על: 👇 🟡 למה קרן טרנר נגד תחבורה ציבורית בחינם: ״כשאתה עומד ומחכה לאוטובוס, אתה בעיקר רוצה שהוא יגיע״. מה הכשל ברפורמת התעריפים של מירי רגב – שבה, לדבריה, מאות מיליונים הופנו לאוכלוסייה שלא עובדת ולא משרתת – ולמה רכבת ישראל נמצאת בכאוס ניהולי מוחלט, בלי מנכ״ל, למעלה משנה. 🟡 המינויים הפוליטיים שהורסים את המדינה: ״אף אחד לא רוצה לעבוד בשירות הציבורי היום, כי רואים שהשיקולים הם שיקולים זרים״. קרן מתארת שרשרת שלמה: מינוי פוליטי מוביל לחברה ממשלתית חלשה, שמוציאה מכרז גרוע, שמוביל לעיכובים והתייקרויות – ובסוף לעוד פקקים ועוד תאונות דרכים. ״כמעט 500 הרוגים בשנה – זו לא גזירת גורל.״ 🟡 האומץ להתעמת – עם ארגוני המורים: ״אם צריך לריב עם יפה בן דוד, כמה זמן שייקח – זה מה שצריך לעשות״. שאלתי אם בגוש השינוי יש בכלל אומץ לרפורמה בחינוך שתתעמת עם הוועדים, גם במחיר של שביתה ארוכה. התשובה חדה: ״מלחמה בוועדים זה אמצעי בדרך למטרה.״ 🟡 פינוי-בינוי לחינוך: על בתי הספר של המפלגות החרדיות כמאגרי ג׳ובים, תקורות ומנגנון שליטה. על שכר מורים לפי כישורים ולא לפי ותק, על ביזור סמכויות למנהלים – ועל הרגע שבו זה נהיה אישי: הבן הקטן שלה עולה לכיתה א׳ עם 24% חרדים במחזור. ״אנחנו חייבים להצליח לחיות ביחד, אחרת פשוט לא נתקיים כאן.״ 🟡 יוקר המחיה: על תחרות ביבוא ובשיווק, על מונופולים, על תחרות בכשרות (״מה שכשר ליהודי חרדי בברוקלין אמור להיות טוב גם לנו״), על רשות מזון שתפרק את הבירוקרטיה, ועל הפשיעה שמוסיפה עד 5% למחיר של כל מוצר – כשאפילו המדינה משלמת פרוטקשן. 🟡 למה עזבה את משרד האוצר: על תוכנית ה-100 מיליארד בקורונה שהיא הובילה, ועל הרגע שבו זה התהפך לפיזור כספים פופוליסטי. ״לא מעבירים תקציב מדינה בזמן קורונה רק כ...

עידן טנדלר: ״רוב עם ישראל מעולם לא פגש הייטקיסט״

1 hr 3 min

ההייטק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית. כ- 60% מהייצוא והמקור לחדשנות גם בתחומי בטחון. מרחפים מעליו איומים אמיתיים – מהפכת הבינה המלאכותית, השקל החזק וגל הרילוקיישן. אבל גלומות בו גם הזדמנויות אדירות לצמיחה ולשינוי של החברה הישראלית כולה. ⭐ מאזיני דעה לא פופולרית - שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא עידן טנדלר – יזם הייטק, לשעבר סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו, שותף בקרן ההון סיכון Vine Ventures, ומייסד תנועת ״אנו באנו״ שמחברת בין ההייטק לחברה הישראלית. דיברנו על: 👇 🟡 מהפכת ה-AI משנה את ההייטק מהיסוד: למה הבינה המלאכותית היא לא ״עוד מהפכה טכנולוגית״ אלא רעידת אדמה שמשנה את כל המודל של הקמת סטארט-אפ – ולמה ישראל, ארץ הסטארט-אפים הקטנים, חשופה אליה במיוחד. 🟡 השקל החזק והמשבר בהייטק: איך מהנדס ישראלי הפך תוך שנה ל-20% יקר יותר ול״עובד הכי יקר בעולם״ – ומה זה עושה למרכזי הפיתוח של אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט בישראל. 🟡 המדיניות הכלכלית שחסרה: אילו כלים יש לממשלה שהיא פשוט לא מממשת? 🟡 הבועה שאסור שתתקיים: ״רוב עם ישראל מעולם לא פגש הייטקיסט.״ 16% מהאוכלוסייה מחזיקים את כל הכלכלה, בעוד ערבים, חרדים ובני נוער בפריפריה נשארים בחוץ. המרחק בין נער בדימונה ליזם שהקים חברת ענק – שעה וחצי נסיעה בלבד, אבל מרחק ענק מבחינה תרבותית ומנטלית. 🟡 ההייטק ככור היתוך חדש: החזון של ״אנו באנו״ – למנף את הכוח הזה לפתרון האתגרים הכי עמוקים של ישראל, ולמה עידן אופטימי במיוחד. פרק על המוח של הכלכלה הישראלית – האיומים שמעליו וההזדמנויות האדירות שגלומות בו. האזנה נעימה! 🎧

הרב דוד סתיו | צריך בכלל רבנות ראשית?

1 hr 12 min

ממשלות בישראל כמעט תמיד נופלות על סוגיות דת ומדינה. זה בוער בקרביים של הישראלים. מהמחשבה הזו יצאתי לשיחה עם הרב דוד סתיו על שדה המוקשים של החברה הישראלית ועל הדרך לפירוקו. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא הרב דוד סתיו – מייסד ארגון ״צהר״ ורב העיר שוהם, ומהקולות הבולטים והמשפיעים בציבוריות הישראלית. הרב סתיו מייצג זרם שמאמין שהיהדות לא צריכה לעמוד בסתירה למדינה דמוקרטית ולחיים המודרניים – אלא לשמש גשר בין רובדי החברה. דיברנו על: 👇 🟡 מונופול הכשרות: למה בשר כשר בישראל יקר ב-20% מבחו״ל, איך משגיחים מסוימים מגיעים למשכורות של מאות אלפי שקלים, ולמה השליטה בשוק הכשרות נמצאת בידי עסקנים פוליטיים. וגם על רפורמת הכשרות שנדרסה ממש לאחרונה. 🟡 ביקורת חריפה על מערכת הגיור הרשמית: ״השיעור הראשון שהמתגייר מקבל הוא איך לשקר טוב יותר את הרב.״ על גיור כהלכה, על מי נחשב יהודי, ולמה זו שאלת היסוד של המדינה היהודית. 🟡 האם צריך בכלל רבנות ראשית? שאלנו את השאלה הרדיקלית – ״עולם ישן עד היסוד נחריבה?״ האם לרבנות הראשית יש בכלל תקנה או שכמו ממסדים אחרים, גם את הממסד הזה צריך לבטל? 🟡 על הזרם החרדל״י העולה, על הפער בין ״אופטימיות״ ל״תקווה״, ועל למה הרב סתיו – למרות הכל – מסרב לוותר על אף יהודי, חילוני או דתי. ״אני מפחד פחד מוות שמאות אלפי ישראלים ירדו מהארץ.״ פרק עמוק, כן ולדעתי גם חשוב מאד. האזנה נעימה! 🎧

כך נשקם את התמיכה בימין האמריקאי | עם מתן לב-ארי

1 hr 8 min

״אנחנו מזמן כבר לא מדינה ענייה – אנחנו מהמדינות העשירות בעולם. אי אפשר לנהל את המדיניות כאילו זה קיבוץ ששולח ווטסאפ אחד לשני.״ מהמשפט הזה יצאנו למסע על אחד האתגרים הכי קריטיים והכי מוזנחים של ישראל: הקשר המשתנה עם ארצות הברית, הסדק ההולך ומתרחב בימין האמריקאי – ובעיקר, מה ישראל יכולה לעשות אחרת. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא מתן לב-ארי – כלכלן, בוגר אוניברסיטת Georgetown, לשעבר ראש מטה בלשכת מנכ״ל משרד האוצר בתקופת הקורונה ונציג ישראל בדירקטוריון הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח. מתן בא עם תזה חדה: הגיע הזמן שישראל תפסיק להתנהל כמו סטארט-אפ קטן או קיבוץ עני – ותתחיל לחשוב ולפעול כמדינה עשירה וגדולה עם מדיניות חוץ אקטיבית ויצירתית. דיברנו על: 👇 🟡 מדוע נזף ג׳י די ואנס בישראל על כך שהיא לא ״מוקירה תודה״ לממשל היחידי בעולם שעדיין תומך בה? 🟡 הסדק בימין האמריקאי: קהל גדל והולך במפלגה הרפובליקנית ששואל ״מה אנחנו צריכים את ישראל בכלל?״ מה עומד מאחורי המגמה הזו, וכמה היא מסוכנת? 🟡 הסיוע שהוא לא באמת סיוע: מסע מרתק בהיסטוריה של הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל – מפרויקט הלביא ועד היום. האם זו בעצם השקעה ולא צדקה? 🟡 ההזדמנות ההיספנית: למה ישראל ״עצלה״ כשהיא מתמקדת רק באוונגליסטים – ומדוע דווקא הקהילה ההיספנית, שגדלה לחמישית מכוח ההצבעה האמריקאי עד 2032, היא מפתח אסטרטגי שאנחנו מזניחים. 🟡 מה עושים? התזה של מתן: מדיניות חוץ ישראלית אקטיבית שחושבת עשרה צעדים קדימה, מגוונת את הבריתות, וחוזרת להשקיע במדינות מחוץ לארה״ב – כמו שעשינו פעם, וכמו שקטאר עושה היום בתחכום מעורר השתאות – כדי לחזק דווקא את הברית עם אמריקה. פרק שפותח את הראש לאחד האתגרים הכי קריטיים ומוזנחים של ישראל – ומראה שיש בו גם הזדמנויות שרק מחכות שמישהו יקטוף אותן. האזנה נעימה! 🎧

טריליארד דולר בהישג יד: יהודה טאוב על הפוטנציאל הישראלי שמחכה לפרוץ

1 hr 11 min

⭐ לפני ששמים פליי - שימו סאבסקרייב (עוקב) וחמישה כוכבים כאן באפליקציה ⭐ ב״דעה לא פופולרית״ אנחנו מדברים הרבה על איך בונים את המדינה מתוך השבר – המלחמה הממושכת, הקרע החברתי. אבל יהודה טאוב בא ואומר משהו אחר: לא מספיק לחשוב ״בינוני״ או בתוך הקופסה. יש לנו הזדמנות ויכולת לחשוב בענק – לממש את הפוטנציאל הישראלי האדיר שמחכה להתפרץ. טאוב, מחבר הספר ״הפוטנציאל הישראלי״, גיבש 12 רעיונות שכל אחד מהם לבדו יכול לייצר צמיחה של לפחות 100 מיליארד דולר. וכולם נשענים על מחקר רציני, מספרים ומודלים מקובלים בעולם – שום דבר מופרך או בלתי אפשרי. רק צריך תעוזה, חשיבה מחוץ לקופסה, ורצון אמיתי לקפוץ בענק. דיברנו על: 👇 🟡 השואה השקטה בעם היהודי: תהליך שעשוי להוביל להיכחדות של חלק אדיר מיהודי העולם תוך שנים מעטות. יהודה מסביר למה יש עלות כלכלית כבדה לשמירה על זהות יהודית – ומה הפתרון שנמצא מתחת לאף, אפשר ליישם אותו מיד, ואפילו לא דורש השקעה כספית של ממשלת ישראל. 🟡 מכרה הזהב של האקדמיה: איך נוסיף קטר צמיחה אדיר אם נשנה את הדרך שבה האקדמיה הישראלית ממסחרת את ההמצאות והמחקרים שלה – ולמה זה יתרום גם לאקדמיה עצמה. 🟡 התעשייה הביטחונית: הפוטנציאל העצום שגלום בתעשיות הביטחוניות – ולמה הפוטנציאל כלוא בשוק סגור, לא תחרותי, עמוס בירוקרטיה. איך מסירים את החסמים והופכים את ישראל למרכז חדשנות בטכנולוגיה צבאית שעונה על הביקושים הגואים בעולם. 🟡 הסברה בשיטות של המאה הקודמת: למה מותגים כמו אדידס מודדים את ערך המותג שלהם כל הזמן ומקבלים החלטות על בסיס דאטה – בעוד ישראל מתנהלת בתחום הזה בחובבנות עתיקה. יהודה פירט את תכניות הענק שלו לא רק כי כל אחת מהן יכולה להיות מנוע צמיחה בפני עצמה – אלא גם כדי להצית מחשבה יצירתית ונועזת. כפי שהוא אומר: ״הרעיון הכי טוב הוא הרעיון ה-13, שאני עוד לא חשבתי עליו״. עכשיו רק נותר לרענן את בניית המדיניות הישראלית כך שתחשוב בענק – לא בבינוני והצפוי. לספר של יהודה - ״הפוטנציאל הישראלי״ - https://sellameir.com/products/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99?srsltid=AfmBOoo0A8i0fq-ajKN8cRgmX93R9PtJWRUpiS4i6-MkfMOSyWANciPW האזנה נעימה! 🎧

״החינוך החרדי מונע מהילדים דברים קריטיים. הרבה מעבר ללימודי ליבה״

1 hr 4 min

שאלת השתלבות החרדים – בכלכלה, בהשכלה ובצבא – קורעת את הציבור הישראלי בימים אלה. מתחת לכותרות מסתתר סיפור חשוב, וייתכן שהוא אחד המפתחות האמיתיים לשינוי: צמיחתו של החינוך הממלכתי-חרדי. מערכות החינוך המפלגתיות (של ש״ס ויהדות התורה), הן ליבת מנגנון השליטה של המפלגות החרדיות – והאמצעי לייצר דור שלם של צעירים ללא כישורי בסיס. אז מה קורה כשנפתחת דלת אחרת ויותר ויותר משפחות חרדיות בוחרות בחינוך הממלכתי? ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורחות שלי הן מיכל צ׳רנוביצקי – אישה חרדית, מיוזמי ומקימי זרם החינוך הממלכתי-חרדי וחוקרת במכון ברל כצנלסון, ומיכל טהון – עורכת דין עם שנים רבות של ניסיון בממשלה ובמגזר הציבורי. שתיהן חברו יחד לנסח מדיניות חדשה שתפרק את החסמים בפני התפתחות הזרם הממלכתי-חרדי, והן באות לספר על מה שקורה באמת בשטח – הרבה מעבר לעניין לימודי הליבה. דיברנו על: 🟡 מה זה בכלל חינוך ממלכתי-חרדי? ומה בדיוק נמנע מילדים חרדים היום בחינוך החרדי הרגיל, חוץ מלימודי הליבה. 🟡 הלחצים האדירים מאחורי הקלעים: איך מפעילים לחץ על ראשי ערים שלא לפתוח בתי ספר ממלכתיים-חרדיים – כדי לשמר את הכוח של מערכות החינוך המפלגתיות של ש״ס ויהדות התורה. הביקוש קיים, המשפחות רוצות, ומישהו עוצר. 🟡 בית על חול: הזרם הממלכתי-חרדי בכלל לא מעוגן בחקיקה – הוא פועל מתוקף חוזר מנכ״ל של משרד החינוך שאפשר לבטל בכל רגע. איך נוסד ככה? 🟡 הסיפור המדהים של חסידות בעלז: למה החסידות הגדולה נכנסה להסדר עם המדינה שהפך את בתי הספר שלה לממלכתיים-חרדיים. 🟡 התכנית שמוכנה ליישום: מיכל ומיכל לא באו רק לתאר בעיה – הן בנו תכנית סדורה, כולל הצעת חקיקה והחלטת ממשלה כתובה, שתתיר את החסמים בפני החינוך הממלכתי-חרדי. הכל מוכן. פרק חשוב, אופטימי ומרתק. האזנה נעימה! 🎧

הסוף לעינוי הדין: רפורמה משפטית (אבל אחרת)

1 hr 14 min

לעומת הרפורמה המשפטית שקרע אותנו בויכוח פנימי, יש רפורמות משפטיות חשובות לא פחות שיש סביבן קונצנזוס רחב: עינוי דין, משפטים שנמשכים שנים, חוסר יעילות שמוביל ציבור שלם לתחושה שהמערכת פשוט לא רואה אותו. בפרק הזה אנחנו צוללים אל הרפורמה שמטפלת בבעיות היום-יום של האזרח. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב (עוקב), ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורחת שלי היא אורית קוטב, לשעבר משנה לפרקליט המדינה ובכירה במערכת במשך שנים רבות. אחרי פרקים משפטיים בזווית שונה עם רז נזרי ואבישי גרינצייג, זו הזדמנות לצלול עם מומחית בכירה מתוך המערכת אל רפורמה משפטית מסוג אחר – כזו שמטפלת בעינוי הדין שאזרחים חווים ביום-יום, ובפתרונות שאפשר להעניק. לאורית יש תכנית סדורה בשלושה מעגלים. דיברנו על: 👇 🟡 המעגל הראשון – ״רפואה מונעת״ משפטית: מניעת סכסוכים לפני שנוצרו. יש שורה של צעדים שהממשל יכול לעשות על זרועותיו השונות כדי להפחית חיכוכים וסיבות לסכסוכים – עוד לפני שמישהו מגיע לעורך דין. 🟡 המעגל השני – דלתות חדשות לפתרון: סכסוכים משפטיים רבים חוזרים על עצמם עשרות אלפי פעמים, כשכבר די ברור איך יכריע השופט – מתביעות פח קטנות של התנגשות קלה בין כלי רכב, ועד בדיקות אבהות. אורית מציעה ערוצים מהירים און-ליין וגישור חובה שמורידים עומס אדיר מבתי המשפט ומעניקים צדק מהיר. 🟡 המעגל השלישי – ייעול בתוך בית המשפט: גם כשסכסוך כבר הגיע לבית המשפט, יש מסלולים והליכים שאפשר לפתח כדי לייעל את התהליך, לצד המקרים שבהם דווקא יש היגיון בהליך יסודי וארוך. 🟡 מי מתנגד לייעול? שאלנו את השאלות הלא נוחות: על לשכת עורכי הדין שלפעמים מתנהגת כגילדה, ועל שאלת העומק הערכית – האם ההתמקדות בייעול, במקום שיש בו קונצנזוס, היא לא דרך להתעלם מהפיל שבחדר: השאלות הפוליטיות והערכיות על האיזונים והבלמים שמפלגות אותנו? פרק שמראה שמנסה לדבר על תיקון מערכת המשפט בלי להיגרר מיד למלחמת הגושים הפוליטית – ושדווקא שם, אולי, מסתתר צדק אמיתי לאזרח שאפשר לייצר במהרה. האזנה נעימה! 🎧

בית לורדים ישראלי והורדת אחוז החסימה - מסע לשינוי השיטה | חלק ב׳

1 hr 11 min

נראה ששיטת הממשל הישראלית עובדת מצוין בשביל עסקנים, מקורבים, קבוצות לחץ, עבריינים וגובי פרוטקשן. אבל היא לא כל כך עובדת עבורנו, האזרחים. ברוכים הבאים לחלק ב׳ של המסע לשלנו בדעה לא פופולרית לבחינת שינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל. ⭐ אם גם אתם מתחברים לשיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 אחרי הפרק הקודם שזכה להמון אהדה והאזנות, ממשיכים לעבור בין רעיונות לשינוי השיטה, כשלצידנו ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שעוזר לנו לברור יתרונות וחסרונות ולבדוק מה עובד בעולם. דיברנו על: 👇 🟡 בית עליון – פרלמנט בנוסף לכנסת? ד״ר שגיא ברמק מ-״השילוח״ מציע להוסיף בית עליון כמו שמקובל בהרבה דמוקרטיות. גם אסף שפירא תומך – עם סייגים. 🟡 המועדון הסגור: עידן רול, ח״כ לשעבר, מספר איך ישראלים מצוינים שרצו להיכנס לפוליטיקה אחרי השבעה באוקטובר גילו שהדלת סגורה. חוקי מימון מפלגות ואחוז חסימה גבוה סוגרים את המערכת ומשאירים לנו את אותן אופציות שוב ושוב. 🟡 אחוז החסימה – להוריד או לא? אני מאמין גדול בהורדת אחוז החסימה ובפתיחת הכנסת לכוחות חדשים. שפירא מצנן את ההתלהבות – ויש לו נקודות ששווה לשמוע. 🟡 חזרנו לאביר קארה, בפרק הראשון בפודקאסט, שם דיבר על קציבת כהונות לשרים ולראש הממשלה: האם יש מודל בעולם שאפשר ללמוד ממנו? 🟡 למה כל כך קשה לשנות את שיטת הבחירות? ממה הישראלים מפחדים ולמה הפוליטיקאים בוודאי לא רוצים לשנות? בשני הפרקים כיסינו: שיטה נשיאותית, פתק חצי פתוח, פריימריז, בית עליון, אחוז חסימה, קציבת כהונות. יש גלריה של שיטות לחשוב עליהן - ולא כדאי להישאר עם הקיים רק כי אנחנו רגילים. האזנה נעימה! 🎧

בן-ציון מקלס: מה באמת הפצצנו באיראן?

1 hr 9 min

בין הסיסמאות על ״ניצחון מוחלט״ לבין חמיצות מתגבשת בעקבות המו״מ להסכם עם איראן – יש מציאות הרבה יותר מורכבת. בפרק הזה ניסינו לעשות משהו שחסר מאד בשיח הישראלי: לדבר על דו״ח המצב של מלחמות ישראל בכל החזיתות על בסיס עובדות, נתונים וראיות – לא סיסמאות ולא ספינים. ⭐ אם לא יצא לכם עדיין - מאד מאד ממליץ לכולכם לעקוב אחרי עמוד הטלגרם של בן-ציון מקלס. הנה לינק: https://t.me/BenTzionM ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא בן ציון מקלס, גיאו-אנליסט מבריק ופופולרי, שמנתח ראיות ומרכיב תמונת מצב עובדתית ועניינית. בן ציון בא לפקס את השיח: לא כותרות, לא תחושות בטן – מה הנתונים, תצלומי הלוויין והעובדות באמת אומרים על מה שישראל השיגה ומה שהיא לא. דיברנו על: 👇 🟡 עזה – מה באמת קורה בשטח: מה המצב בקרב אוכלוסיית עזה, מדוע תכניות ״רפיח הירוקה״ התעכבו, ומה קורה באזורים שצה״ל מחזיק. 🟡 לבנון – מה הושג מול חיזבאללה: מה הרציונל של צה״ל בדרום לבנון, מה ההישגים שלנו כיום, והשאלה הקריטית – האם הברחות הנשק מאיראן לחיזבאללה המשיכו או נעצרו? 🟡 איראן – מה באמת הפצצנו: מה ההישגים בתחום הגרעין ובתחום הטילים, באילו קשיים נתקלו צבאות ישראל וארה״ב, ומה הסימנים שמעידים שישראל כיוונה גם להחלפת משטר – לא רק למטרות צבאיות צרות. 🟡 תשכחו מ״ניצחון מוחלט״: בן ציון מציע להתנער מהסיסמה ולשאול שאלות אחרות – מה באמת משפר את המצב שלנו ומה מרע אותו, איך ממירים הישגים צבאיים למהלכים מדיניים, ומה ישראל צריכה להוביל ברמה האזורית והגיאופוליטית. 📣 כתמיד, אני מנסה להביא שיח מבוסס עובדות ומעמיק, שלא תמיד קיים בתקשורת המסורתית. אם אהבתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב), ולשלוח לחברים כדי שנגדיל יחד את מעגל המאזינים האזנה נעימה! 🎧

בניינים מתפוררים והיעדר מיגון בפריפריה: מלכוד ההתחדשות העירונית | אביטל בלונדר

1 hr 11 min

התחדשות עירונית נשמעת כמו נושא נדל״ני. אבל בפרק הזה, נדבר על התחדשות עירונית במבט אחר: זה סיפור חברתי-כלכלי, עם אספקטים של מיגון ובטחון, שמירה על שטחים פתוחים במדינה שממילא אין הרבה מהם ועוד רבדים רבים. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורחת שלי היא אביטל בלונדר, מנכ״לית עמותת ״מנוף״ ויזמית של פרויקטים של התחדשות עירונית בשכונות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. אביטל מגיעה עם מודל כלכלי חדש ומסקרן שעשוי לפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בפריפריה – ומעבר למודל עצמו, זו הזדמנות לפתוח את הראש לחשיבה מסוג אחר על שיתוף פעולה בין ממשלה לחברה אזרחית לפתרון אתגרים שהמדינה ניצבת בפניהם. דיברנו על: 👇 🟡 מה זה בכלל התחדשות עירונית ולמה זה חשוב לכולנו: לא רק דירות חדשות – גם שמירה על שטחים פתוחים כשבונים בתוך הערים, יעילות כלכלית, ותועלת חברתית עצומה לשכונות שנשארו מאחור. 🟡 המנוע העיקרי למיגון אזרחים: בבניינים ישנים ושכונות שכמעט אין בהן מקלטים ראויים, התחדשות עירונית מאפשרת ממ״ד לכל דירה חדשה וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. 🟡 למה זה לא קורה בפריפריה? החסמים הכבדים להתחדשות עירונית מחוץ לגוש דן ולאזורי ביקוש: בירוקרטיה, חסמים טכניים, אבל בעיקר – חוסר כדאיות כלכלית ליזמים שנושאים סיכונים גדולים בפרויקטים שעשויים להתמשך שנים. 🟡 המודל החדש של מנוף: איך עמותה מהחברה האזרחית בנתה מודל כלכלי חדשני שעשוי לפתור את אתגר הכדאיות ולפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בשכונות בסוציו-אקונומי נמוך בפריפריה. מה המודל, איך הוא עובד, ולמה הוא מעניין הרבה מעבר לנדל״ן. האזנה נעימה! 🎧

שיטה נשיאותית ופריימריז לכולם - המסע לשינוי שיטת הממשל | חלק א׳

1 hr 25 min

מדינת ישראל היא כמו מחשב בשנת 2026 שעדיין רץ על ווינדוס 98. מערכת ההפעלה שלנו, שיטת הממשל ושיטת הבחירות שלנו, נוסדו לפני כמעט שמונים שנה, בחופזה, עבור יישוב קטן של 600,000 איש עם בעיות אחרות לחלוטין, אוכלוסיה שונה לחלוטין וגיאופוליטיקה אחרת. היום, עם מעל 10 מיליון תושבים, איומים בקנה מידה אחר וגם הזדמנויות עצומות – החליפה הזו כבר ממש לוחצת. והלחץ מורגש: תסכול, סרבול, קושי לזוז קדימה, ולפעמים בא פשוט לקרוע את הבגדים החונקים והצמודים הללו. לקראת הבחירות, יצאתי יחד אתכם למסע בן שני פרקים על שינוי שיטת הממשל בישראל. זה חלק א׳. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״. ועכשיו לפרק עצמו 👇 הזמנתי אורחים עם רעיונות קונקרטיים לשינוי השיטה, ולצדם את ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות, שעוזר לנו לנווט בין ההצעות ולהבין מה באמת יכול לעבוד. בפרק הזה, חלק א׳, דיברנו על: 👇 🟡 שיטה נשיאותית לישראל? יצחק זיוון, מחבר ״כן אדוני הנשיא״, מציע להחליף את השיטה הפרלמנטרית בשיטה נשיאותית שבה ראש הממשלה נבחר ישירות ולא תלוי בקואליציה. פירקנו את זה: מה היתרונות, האם זה מתאים לישראל, ומה עם הצלקות שהותיר הפתק הישיר? 🟡 הפתק החצי פתוח ופריימריז לכנסת: דני רובין מ-״ישראל 2050״ הגיע למסקנה שהשינוי הכי אפקטיבי בשיטת הבחירות הוא הפתק החצי פתוח – שנותן לבוחרים השפעה על סדר הרשימה, סוג של פריימריז ישירות בקלפי. הוא בנה קואליציה מפתיעה של ימין ושמאל, אופוזיציה וקואליציה, ומצליח לקדם את זה בשדולה בכנסת. בחלק ב׳ שייצא בקרוב: האם ישראל צריכה פרלמנט נוסף? מה עם אחוז החסימה? ועוד. מן הסתם, ההצעות לשינוי השיטה כבר לא יהיו רלוונטיות לבחירות הקרובות, אבל גם את רומא לא בנו ביום אחד – אפשר להתחיל לדבר על זה עכשיו ולהתחיל את הבירור הלאומי שלנו איך מעדכנים את מערכת ההפעלה. האזנה נעימה! 🎧

פרופ׳ אבי שמחון: ״אפשר וצריך להגדיל את הגרעון״

1 hr 16 min

פרופ׳ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו, מתארח לראשונה בפודקאסט כלשהו, מביע ביקורת חריפה על בנק ישראל ומשרד האוצר ועונה לשאלות על המדיניות הכלכלית של הממשלה. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״. ועכשיו לפרק עצמו 👇 שיחה ארוכה ופתוחה עם האדם שאחראי על התכנון הכלכלי של מדינת ישראל – שבה הוא לא חוסך מאף אחד. שמחון תוקף במילים חריפות את בנק ישראל (״לא מוכשרים וגם לא אמיצים״), ואת פקידי האוצר בעבר ובהווה. וגם עונה לביקורות שלי על מדיניות הממשלה (״מפזרים כסף ממטוסים במקום לעשות רפורמות אמיצות״). דיברנו על: 👇 🟡 נתניהו באופוזיציה דיבר בשבחי הורדת מיסים ורפורמות נועזות. ואז הגיע המשבר הכי גדול – והממשלה עשתה הפוך: העלתה מיסים ולא ייעלה כלום. שמחון אומר: המלחמה לקחה את הקשב. 🟡 ״יש עץ כסף – הוא נקרא גרעון״: שמחון מאמין שצריך להגדיל את הגרעון, שבנק ישראל ומשרד האוצר זהירים מדי ולא נותנים למשק לרוץ. 🟡 הורדת מחירי הדיור – הישג של מי? שמחון טוען שזה ההישג הכי גדול של הממשלה. התווכחנו: האם זה באמת הישג ממשלתי, או תוצר של מדיניות בנק ישראל – אותו בנק שהממשלה ושמחון עצמו תוקפים? 🟡 הקרב על פקידי הציבור: שמחון תוקף את טרנר ומרידור: ״שמו רגליים, לא רצו לעשות כלום״. 🟡 איראן – האיום הכלכלי הגדול: ״אנחנו צריכים ניצחון מוחלט. ישראלים מצוינים מרגישים על קרח דק וחוששים לגדל כאן ילדים. אם נתעלם – זה לא יעזור.״ 🟡 האם ישראל באמת צומחת? מה מתגלה כשמתקננים את נתוני התוצר לנפש, ומדוע דו״ח בנק ישראל מצייר תמונה הרבה פחות ורודה ממה שהממשלה מציגה. 🟡 המועצה הלאומית לכלכלה ודו״ח המבקר: הגוף שאמור לתכנן את העתיד הכלכלי של ישראל – ולמה המבקר טוען שהוא לא ממלא את ייעודו. מחכה לשמוע מכם בתגובות מה חשבתם. האזנה נעימה! 🎧

ד״ר דוד קורן חושף את הסטטיסטיקות שלא הכרתם על ירושלים

1 hr 6 min

לפני יום ירושלים העליתי כאן פרק בטון פסימי על מגמות העוני והתלות של ירושלים בתקציב המדינה. הפרק הזה שופך אור אחר – כולל גוונים רבים של אופטימיות והזדמנויות. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ואחד המומחים החשובים במדינה לערביי ישראל בכלל ולערביי ירושלים בפרט. דוד מגיע עם השנתון הסטטיסטי ״על נתונייך ירושלים״ שהמכון מוציא מדי שנה, ומוביל אותנו בתוך הנתונים והמספרים. דיברנו על: 👇 🟡 האם ירושלים היא העיר הפלורליסטית ביותר בישראל? 🟡 מה באמת קורה מאחורי גדר הביטחון: שכונות שכלולות בשטח המוניציפלי של ירושלים אבל נמצאות בצד השני של הגדר – מה מתרחש שם, ואיזה פוליטיקאי ניסה להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה באומץ? 🟡 דמוגרפיה בתנועה: מה המספרים מעידים על שינויים דמוגרפיים בעיר – מי מהגר מירושלים, מי מהגר אליה ולמה? ומה התחזיות אומרות על העתיד? 🟡 הזדמנויות לצמיחה: אילו הזדמנויות מסתתרות בירושלים למיצוי הון אנושי וצמיחה כלכלית – ומה אפשר ללמוד מזה על הזדמנויות דומות במדינה כולה? פרק שמראה צד אחר של ירושלים, תמונה מורכבת ומנות גדושות של אופטימיות ואהבה אמיתית לבירה. לקובץ ״על נתונייך ירושלים״ - https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2026/05/%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9A-2026.pdf האזנה נעימה! 🎧

משחק הצ׳יקן שהורס את ישראל – ואיך יוצאים ממנו | עוז ועוז באו לפלג

1 hr 14 min

עוז (סימינובסקי) ועוז (בן-נון) הם חברים יקרים שלי, משרתי מילואים ששמרו עלינו במלחמה הזאת וגם - מחברי הספר ״אנחנו, המשרתים״. הם באו לומר: ״אנחנו נגד אחדות. באנו לכאן כדי לפלג, אבל לפלג אחרת״. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״. ועכשיו לפרק עצמו 👇 הספר של עוז ועוז הוא יריית פתיחה לשיח פוליטי שונה: הצעה לחוזה חברתי חדש שמבוסס על מי שמשרת, משלם מחיר ומצעיד את המדינה קדימה. דיברנו על: 👇 🟡 ברית המשרתים – מה זה בכלל? האם הברית הזו באמת קיימת, או שעוז ועוז וכולנו למעשה צריכים ליצור אותה? ומי בכלל ה״משרתים״ האלה? 🟡 משחק הצ׳יקן שהורס את ישראל: שני גושים פוליטיים שדוהרים זה לעבר זה ואף אחד לא מסיט את ההגה. עוז ועוז מתארים איך המשחק הזה מעצב את החיים שלנו הרבה מעבר לפוליטיקה – ולמה הוא מסוכן. 🟡 ״באנו לפלג, לא לאחד״: עוז ועוז לא מדברים על אחדות סינתטית – הם רוצים לפלג את החברה הישראלית מחדש, סביב חוזה חברתי חדש ושאלות שונות לגמרי מ״בעד ביבי או נגד ביבי״. לספר של עוז ועוז ״אנחנו, המשרתים״ - https://ribo.org.il/book/ פרק כיפי, מעורר מחשבה ואופטימי במיוחד. האזנה נעימה! 🎧

רועי ינובסקי: מקטארגייט למייפלגייט | מדוע האזרח הקטן לא מרגיש שהמערכות מגינות עליו?

57 min

גל מקרי רצח מזעזעים, אלימות ברחובות, מליציות חמושות בנגב, פרוטקשן מעמיק, ותחושה כללית שהמדינה פשוט לא שם כדי להגן על הטובים מפני הרעים. בפרק הזה ניסינו לשאול את שאלת היסוד: למה מערכות אכיפת החוק והסדר בישראל כל כך חלשות – ואיך מתקנים אותן? ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 האורח שלי הוא רועי ינובסקי, ראש תחום הפלילים בתאגיד ואחד העיתונאים האהובים עליי במדינה. מה שמייחד את ינובסקי הוא המנעד האדיר של הסיקור שלו: מפרשיות לאומיות כמו קטארגייט ועד מתן במה לבעלי עסקים קטנים שנפלו קרבן לנוכלויות. רועי בעצמו לוחם ומפקד במילואים וכמו שהוא נלחם עבורנו בחזית, כך הוא נלחם על צדק במסדרונות התקשורת. דיברנו על: 👇 🟡 למה הביטחון האישי שלנו קורס: המשטרה חלשה, אבל ינובסקי אומר שבבתי המשפט המצב חמור הרבה יותר. תיקים שנמשכים שנים, ענישה לא רלוונטית ומערכת שלא מייצרת הרתעה. 🟡 מכת תאונות הדרכים כמשל למדיניות נפסדת שהאזרחים משלמים עליה: הזינוק בהרוגים בכבישים הוא תוצר ישיר של קיצוץ בתקציבי בטיחות בדרכים ורידוד ניידות תנועה. זה היה צפוי ורשום על הקיר. 🟡 אלימות בחברה הערבית, בן גביר והשאלה הפוליטית: האם בממשלה הקודמת באמת הייתה ירידה בפשיעה? מה החלק של הממשלה הנוכחית במצב ? ומי אשם בכך שלא מחזירים את השימוש ברוגלות? 🟡 השוטרים שעושים עבודת קודש: לצד הביקורת על המערכת, ינובסקי מדגיש שיש במשטרה שמורות טבע של מצוינות – קצינים ושוטרים עם שליחות לאומית עצומה, שעושים עבודה קשה מאד במחירים אישיים אדירים. השינוי, הוא אומר, יבוא מהם – מהיום-יום, מלמטה. 🟡 ממילואים לאזרחות: איך מעתיקים את היכולת לקיים ויכוח בין אנשים שמקשיבים זה לזה ויוצאים מנקודת הנחה שהם אחים – גם לחיים האזרחיים? רועי הוא אחד העיתונאים האהובים עליי. הוא אדם אמיץ שעוסק בנושאים שמטרידים הרבה מאד אזרחים בצורה עניינית, מקצועית ועם תשוקה אדירה לעמידה לצד האמת. וזה ניכר גם בשיחה שלנו. האזנה נעימה! 🎧

מה המחיר האמיתי של ממשלה מנופחת? צוללים לדו״ח מבקר המדינה עם אביר קארה ונמרוד דגני

1 hr 11 min

דו״ח מבקר המדינה שיצא לאחרונה חשף תמונה חמורה: מסורת מקולקלת של ממשלות מנופחות, לא יעילות, עם עודף שרים, עודף פקידים, יחידות שזזות שוב ושוב ממשרד למשרד כמתנות פוליטיות, ותהליכים שבורים לחלוטין. זו תרבות שייחודית לישראל – בכל מדינה מערבית יש הרבה פחות משרדי ממשלה והרבה פחות כפל יחידות – וכזו שפוגעת אנושות בשירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה: חינוך, ביטחון, רווחה, תשתיות. ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 בפעם הראשונה ב״דעה לא פופולרית״ – שני חביבי הקהל יחד בפרק אחד: אביר קארה ונמרוד דגני, כל אחד מהם חוזר לביקור שלישי בפודקאסט, אבל הפעם מצטרפים לשיחה משותפת. ניצלנו את דו״ח המבקר החמור כנקודת מוצא לשיחה רחבה הרבה יותר: לא רק מה שבור – אלא איך בונים מחדש. דיברנו על: 👇 🟡 ממשלות מנופחות, שירותים קורסים: מה חושף דו״ח מבקר המדינה על המסורת הישראלית הייחודית של ניפוח ממשלות, כפל יחידות ומעברים אקראיים של גופים ממשרד למשרד – ואיך זה פוגע ישירות בחינוך, ביטחון ורווחה של כולנו. 🟡 מקרים שמרתיחים את הדם: מהמנהלת לשיקום הצפון שזזה ממשרד למשרד כמתנה פוליטית ולא מילאה את תפקידיה, ועד מקרים הזויים בתחום החקלאות וההסברה. 🟡 חזון ותכנית עבודה: הנחנו תשתית למחשבה – איך צריכה להיראות מדינת ישראל, איך בונים מחדש את הממשל והשירות הציבורי, ומה צריך להשתנות מהיסוד. 🟡 המאבק של אביר קארה נגד נוכלים: נשארנו לשיחה נוספת עם אביר על המאבק ההירואי שלו נגד נוכלים, רמאים וגנבים שרומסים את האזרח הקטן – למה המדינה לא עונה למי שנפל קרבן לנוכלות, ואיך הוא מתכנן להקים את ״הטלפון של המדינה״ כשיחזור לממשלה. 📣 ממשל שעובד זה לא עניין של ימין או שמאל. שתפו את הפרק עם מי שנמאס לו מממשלות מנופחות ושירותים קורסים. האזנה נעימה! 🎧

האם למרכז הפוליטי יש תוכן? שיחה עם פולי ברונשטיין, יוזמת המאה

1 hr 15 min

ב-17 במרץ 2015, אחרי יום שלם ברחובות, הגעתי לגני התערוכה. עבדתי אז בקמפיין הליכוד. בשטח הרגשנו התלהבות אדירה, אבל הסקרים האחרונים הצביעו על מפלה לליכוד ומהפך שישים את הרצוג ולבני בממשלה. באותו זמן בדיוק, פולי ברונשטיין – אז מנכ״לית ״קול אחד״ ומי שהובילה את V15, הארגון שנלחם להפיל את נתניהו – הגיעה למטה המסיבה שלהם ברוטשילד. שם התכוננו למסיבת מהפך. אצלנו בגני התערוכה התכוננו למפח נפש. בעשר בדיוק, כשמדגמי הבחירות עלו – הכל התהפך. נתניהו ניצח בניצחון הכי מפתיע, הכי סוחף, הכי גדול שלו. תוך כדי השיחה הזאת עם פולי ברונשטיין, תהיתי אם אולי באותו לילה שני המחנות הפוליטיים יצאו למסע של הקצנה וניתוק. ואם כן, אולי מרכז פוליטי חדש הוא הדבר שימנע מאיתנו להתפרק לחלוטין כחברה? ⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. כל הדברים האלה חושפים אותנו לעוד קהלים ומאפשרים לי להמשיך לייצר את השיח הזה. ועכשיו לפרק עצמו 👇 מאז אותו לילה ב-2015, פולי ברונשטיין עשתה מסע. היא ניערה את אבק המפלה, יצאה לפגוש ישראלים שחושבים אחרת ממנה, פרסמה את הספר ״תור המתינות – מסע אישי מהשמאל אל המרכז״ והקימה את ״יוזמת המאה״ שמנסה להגדיר מהו המרכז הישראלי, מה הבשורה שלו ומה הוא כולל. דיברנו על: 👇 🟡 מה זה בכלל מרכז? פולי טוענת שזה לא רק עניין ״אסתטי״ של עמק שווה והסכמות – אלא שיש ממש תוכן, עקרונות והצעות קונקרטיות שהמרכז מביא לשולחן. 🟡 איך המרכז פותר מתחים שקורעים אותנו: מדת ומדינה, הגישה לערבים בישראל, ועד חינוך 🟡 ליל הבחירות 2015 כרגע מכונן: מה הוא הניע בשמאל, מה הוא הניע בימין, ולמה אנחנו עדיין חיים בצילו. 🟡 הפוליטיקה והבחירות הקרבות: האם יש מקום אמיתי למרכז במפה הפוליטית הישראלית, או שהקיטוב תמיד ינצח? פרק שיצא הרבה יותר מעניין וכיפי ממה שציפיתי. אם תבואו עם ראש פתוח – אולי יתחדדו לכם כמה מחשבות, שאלות ואפילו אולי אולי תשובות. האזנה נעימה! 🎧

האם ירושלים תקרוס? ולמה זה צריך להטריד את המדינה כולה? פרק חדש בסדרת ״הערת שוליים״

20 min

האם כל מיזמי הבנייה הגרנדיוזיים שצומחים בירושלים - מתחם הכניסה לעיר, פארק העברית, המגדלים בתלפיות - הולכים סוף סוף לחלץ את העיר מהעוני החריף שלה? או שהם דווקא חלק מתהליך הקריסה הכלכלי המתמשך של העיר? לפני שצוללים - ⭐ שימו סאבסקרייב לפודקאסט ״דעה לא פופולרית״ 📣 שתפו עם חברים, תנו לייק, השאירו תגובה בספוטיפיי וביוטיוב. ועכשיו לפרק עצמו 👇 הפרק הזה נולד לאור ויכוחים שהיו לי בטוויטר בשאלת עתידה של ירושלים, והנגזרת - עתיד המדינה כולה. ישבתי עם הנתונים של הלמ״ס, דוחות מקינזי שעבדנו עליהם בלשכת ברקת ב-2017, ותקציבי הערים הגדולות במדינה - ועשיתי ניתוח חדש שחושף מה צפוי להיות עתידה של העיר הגדולה הכי ענייה במדינה, זו שנתמכת במיליארדים מקופת המדינה. לקראת יום ירושלים, פרק שמציב תמרור אזהרה חמור: התעלמות ממגמות הקריסה של ירושלים, עשויה להכות במדינה כולה בהמשך. דיברנו על: 👇 🟡 איך ח״כ יצחק פינדרוס מדבר על עיר ״משגשגת״ - בזמן שהיא צונחת כל כמה שנים בדירוג החברתי-כלכלי של הלמ״ס 🟡 שני צינורות החמצן שמחזיקים את ירושלים על מכונות הנשמה - ומי באמת משלם את החשבון 🟡 הניתוח המספרי החדש שעשיתי: כמה ירושלים צריכה כדי לעמוד על הרגליים, וכמה כל פרויקטי הבנייה באמת הולכים להניב 🟡 למה בעיות היסוד של ירושלים גדולות על ראש העיר או בכירי העירייה - הן בעיות שורש שמקורן במדיניות ממשלתית 🟡 הקרחון שישראל שטה אליו - ולמה הממשלה הנוכחית בחרה במודע ללחוץ על הגז בדהירה לתוך הקרחון במקום להסיט את ההגה ירושלים לא משגשגת. היא נתמכת. אבל היא עוד תשתחרר ותשגשג - אם הדור החדש יתפוס את ההגה בזמן. מוזמנים להגיב ולשתף 🎧

אחרי ה-7 באוקטובר צעירים מוכשרים רצו לתרום בשירות הציבורי - וגילו דלת סגורה. נפתח אותה | עם דן נימני

58 min

הפרק הזה אמנם נשמע מקצועי על פניו: גיוס עובדים לשירות הציבורי. אבל אני מבטיח לכם שהוא אחד הדברים המעניינים שיצא לכם לשמוע. כי מה שמתגלה כאן הוא לא סתם בעיה טכנית של כוח אדם: זה סיפור על מערכת שסגרה את הדלת בפני הטובים ביותר, ועכשיו מנסה סוף סוף לפתוח אותה. ⭐ לפני ששמים פליי – אם אתם מחפשים שיח ענייני ולא מחנאי על בניית המדינה, שיחות שלא תמצאו בתקשורת המסורתית – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. שתפו את הפרק עם חברים, משפחה וקבוצות ווטסאפ – בואו נרחיב את מעגל הישראלים שרוצים להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הממשל הישראלי. ועכשיו לפרק עצמו. האורח שלי הוא דן נימני, רכז שירות ציבורי במשרד האוצר ואחד המנועים מאחורי תכנית ״שער הכניסה לשירות המדינה״ – מהלך שנועד לשנות מהיסוד את הדרך שבה ישראל מגייסת עובדים למגזר הציבורי. דן הגיע לשיחה עם דוח מפורט שחושף תמונת מצב מטרידה – ותכנית פעולה קונקרטית לתקן אותה. דיברנו על: 👇 🟡 למה השירות הציבורי כל כך מאובן: מה לא עובד בניהול כוח האדם במדינה – חוסר היכולת לתגמל עובדים מעולים, ״היתקעות״ של אנשים שנים רבות באותו תפקיד, חסמים שמונעים תזוזה וקידום, והעובדה שכמעט בלתי אפשרי לפטר את מי שלא מתאים. 🟡 תהליך הגיוס השבור: למה לוקח חודשים להתקבל לעבודה בשירות המדינה, למה המועמדים הטובים נושרים באמצע ומקבלים הצעות במקום אחר, ולמה מאות משרות נותרות פשוט לא מאויישות – בזמן שהמדינה זקוקה נואשות לאנשים. 🟡 פספוס ההזדמנות הענק: אחרי השבעה באוקטובר, גל של ישראלים מצוינים מהמגזר הפרטי רצו להיכנס למערכת הציבורית ולתרום – להביא זוויות חדשות, כוחות רעננים, כלים אחרים. הם גילו שהדלת סגורה. 🟡 התכנית החדשה: מה בדיוק כולל הפיילוט לפתיחת ״שער הכניסה״ במספר משרדי ממשלה, ומה צפוי בשלב הבא אם הוא יצליח. 📣 בניית המדינה מתחילה מהאנשים שעובדים בה. שתפו את הפרק עם מי שאכפת לו מהשירות הציבורי – או עם מי שניסה להיכנס אליו ולא הצליח. האזנה נעימה! 🎧

סמוטריץ׳ חושף: מי חיסל את הרפורמות להורדת מחירים ומה התכנית לקדנציה שנייה באוצר

1 hr 34 min

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בשיחת עומק על המדיניות הכלכלית של הממשלה ואתגרי המדינה. ⭐ לפני ששמים פליי – אם אתם מאמינים בשיח ענייני ולא מחנאי על אתגרי המדינה והדרך לבנות אותה, זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו את הפרק עם חברים, משפחה וקבוצות ווטסאפ – בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים את ההזדמנות לצלול לשיחות שלא תמצאו בתקשורת המסורתית. ועכשיו לפרק עצמו 👇 שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הגיע ל״דעה לא פופולרית״ לשיחה ארוכה ופתוחה על המדיניות הכלכלית שלו ושל הממשלה כולה. פירגנו בפרקים קודמים לצעדים מסוימים של משרד האוצר, אבל יש לנו גם הרבה ביקורת – והשר הגיע לתת בפתיחות את עמדתו על כל הנושאים החשובים והנפיצים. וגם: חשף בפנינו מה התכניות שלו לקדנציה נוספת במשרד האוצר, אותה הוא מתכנן. דיברנו על: 👇 🟡 מה כן עבד: רפורמות מוצלחות שעברו בשקט בהובלת משרד האוצר – רפורמה בבנקאות, המאבק בהון השחור, ייעול גיוס למגזר הציבורי ועוד מהלכים שרוב הציבור לא שמע עליהם. 🟡 הכישלון ביוקר המחיה: המחירים ממשיכים לעלות, והרפורמות החשובות נפלו אחת אחרי השנייה – רפורמה במשק הביצים, רפורמת החלב, רפורמה בחקלאות. במקום הורדת מחירים – העלאת מיסים לצד המשך בזבזנות במגזר הציבורי. שאלנו את השר ישירות: למה? 🟡 ההוצאות האדירות של מערכת הבטחון: על שוד הגדלות הרמטכ״ל שהולבן בקדנציה הזו, תקציב צה״ל שצריך, לדברי השר, להתכנס, ועל הויכוח שלו עם המערכת שמודדת עשייה ב-״כמה פצצות הטלנו״ במקום מה התכלית שלהן. 🟡 ביקורת על השרים ברקת וקיש: השר לא חוסך מעמיתיו – על ניר ברקת שנוקט בצעדים פופוליסטיים חסרי תוחלת, ועל שר החינוך יואב קיש שלא מצליח לעמוד מול ארגוני המורים. 🟡 35,000 ש״ח על כל אזרח: החוב הלאומי תפח, דו״ח בנק ישראל חמור הצביע על אבדן תוצר שכל ישראלי ישלם עליו – ואנחנו שואלים את מי שאחראי על הקופה מה התכנית. 🟡 הפערים בינו לביני בשאלה איך לפתור את אתגר התעסוקה וההשתלבות של החרדים 🟡 הרגע האישי: סמוטריץ׳ מדבר על בנו שנפצע במהלך שירותו הצבאי, על האדם שהעניק לו נחמה וכוח ממקום בלתי צפוי, ועל השאלה האם המלחמה הקשה הותירה חותם גם על המערכת הפוליטית בירושלים. פרק יוצא דופן – ענייני, ישיר ופתוח. בדיוק מה ש״דעה לא פופולרית״ מנסה לייצר. האזנה נעימה! 🎧

הטיוחים בחקירות קסטלמן והיימנוט קסאו הם קצה קרחון של ריקבון מערכתי | עם יוסי אלי (חדשות 13)

1 hr 4 min

מותו הטראגי של יובל קסטלמן הדיר שינה מעיניי לאחר שפורסמו הסרטונים מהזירה, ואני יודע שלעוד ישראלים רבים. הסיפור הזה הוא תחילתה של שיחת עומק על הבטחון הלאומי בישראל, הפגמים המבניים והארגוניים במשטרה והדרך להבריא את מערכות אכיפת החוק. ⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. ״דעה לא פופולרית״ היא תדר שמחבר אליו ישראלים שרוצים שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים את המדינה – לא עוד קקפוניה של ספינים וכותרות. שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה, קבוצות ווטסאפ ומילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל המתקנים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 קסטלמן, גיבור ישראל, זינק ממכוניתו בבוקר ה-30 בנובמבר 2023 וניטרל מחבל חמאס בפיגוע בכניסה לירושלים. חייל מילואים זיהה אותו כמחבל, ועל אף שקסטלמן הוריד את מעילו, זרק את הנשק, הניף ידיים והתחנן על חייו – נורה למוות. אבל הפרק הזה הוא לא על הירי. הוא על מה שקרה אחר כך. האורח שלי הוא יוסי אלי, כתב תחקירים ופלילים של חדשות 13 – מי שהגיע לזירת פרשת קסטלמן, אסף סרטונים ועדויות, וחשף חקירה רשלנית של המשטרה, זיהום זירה וטיוח מחדלים. וזו לא הפעם הראשונה: יוסי אלי הוא הכתב ששם זרקור ציבורי על מחדלי משטרת ישראל שוב ושוב – בפרשת קטוסה, בהיעלמותה של היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל. בפרק הוא מספר פרטים מדהימים על מחדלי החקירה במקרים האלה שבוודאי יפתיעו חלק גדול מהמאזינים. השתמשנו בפרשות קסטלמן, קסאו ובנקי כחלון לשאלות הרבה יותר רחבות: מה קורה עם הביטחון האישי שלנו, למה משטרת ישראל מאבדת את אמון הציבור, ובעיקר – ניסינו לשאול בעיניים פרו-אקטיביות וחיוביות: איך בונים מחדש את המשטרה ואת מערכות אכיפת החוק בישראל. דיברנו על: 👇 🟡 פרשת קסטלמן – מה שלא סיפרו לכם: מה גילה יוסי אלי כשהגיע לזירה, ולמה משטרת ישראל כל כך לא רצתה שהסיפור הזה ייצא לאור? 🟡 מחדלי חקירה שמקפיאים את הדם: סיפורים שיוסי חושף לראשונה על מה שקרה מאחורי הקלעים בפרשת היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל – פרטים שמעלים שאלות קשות על איך המשטרה מתנהלת כשהזרקורים כבויים. 🟡 אבדן ריבונות: למה הביטחון האישי של אזרחי ישראל הידרדר כל כך, ומה הקשר לתרבות הארגונית, הניהולית וסדרי העדיפויות של משטרת ישראל? 🟡 אז מה עושים? האם זה עניין של משאבים...

״הסנקציות חיזקו את האייתולות״ | שוקי איתן, שנולד באיראן, עם ניתוח מפתיע

1 hr 8 min

⚡ פרק מיוחד בנסיבות מיוחדות. בזמן שאתם מאזינים – ישראל נמצאת בלב מלחמה מול איראן. מאחורי משטר האייתולות עומדת מכונה כלכלית ענקית שמממנת את משמרות המהפכה, את הגרעין ואת הטרור. כדי לנצח – צריך להבין מה מחזיק את המכונה הזו, איפה הכסף, והאם, אולי הסנקציות שהושתו על איראן למעשה חיזקו את אחיזת השלטון במדינה? האורח שלי הוא שוקי איתן – יליד טהראן, דובר פרסית, שגדל תחת משטר האייתולות. שוקי מספר בפרק על הרגע שבו משמרות המהפכה עצרו את אמו לנגד עיניו ברחוב, על כך שלא לבשה את כיסוי הראש כראוי – חוויה שנחרטה בו ומלווה אותו עד היום. המשפחה עלתה לארץ, ואחרי שנים בהייטק הישראלי, שוקי לקח את הכלים האנליטיים שצבר בעולם העסקי וצלל למחקר עומק על כלכלת הצללים של משמרות המהפכה. לאחרונה הצטרף למכון MIND, שם יעסוק בסוגיה האיראנית אבל בעיקר הטכנולוגי של ישראל. הדעה הלא פופולרית של שוקי: הסנקציות על איראן, במתכונתן הנוכחית, בפועל מחזקות את משמרות המהפכה. הסנקציות יוצרות ואקום כלכלי, ומשמרות המהפכה ממלאות אותו. התוצאה: שתי כלכלות באיראן אחת – כלכלת העם קורסת, כלכלת המשטר משגשגת. דיברנו על: 👇 🟡 שתי הכלכלות של איראן: העם חי באינפלציה מטורפת, הפסקות חשמל ומים ופערים מחרידים. בזמן הזה, משמרות המהפכה הלאימו את הסקטורים היצרניים והן שולטות בכ-30% מהכלכלה דרך חברות קש, סחר בלתי חוקי והברחות נפט במיליארדי דולרים. 🟡 הציר איראן-סין ועקיפת הסנקציות: איך המשטר האיראני מעביר מיליארדים בנפט דרך סין, ואיך סנקציות על מערכת SWIFT דווקא דחפו את משמרות המהפכה לבנות מנגנוני העברת כספים אפורים שקשה לעקוב אחריהם. 🟡 הסערה המושלמת: שלושת התנאים שחייבים להתקיים כדי שמשטר האייתולות ייפול – למה עדיין לא קרה, ומה ישנה את המשוואה. 🟡 הסיפורים האישיים של שוקי מאיראן: מה ילד איראני רואה ברחובות טהראן, ולמה מי שגדל תחת משטר האייתולות דווקא מאמין שהעם האיראני הוא מהפכן ב-DNA שלו. 🟡 למה יש מקום לאופטימיות: מה ישראל והמערב יכולים לעשות אחרת כדי להחליש באמת את משמרות המהפכה ואת המשטר האיראני – ולמה שוקי, גם ובעיקר בימים לא פשוטים של מלחמה, אופטימי. 📣 אהבתם את הפרק הזה ואת הפודקאסט בכלל? לחצו סאבסקרייב, עוקב, ושתפו את הפרק עם חברים, משפחה ומילואים. האזנה נעימה! 🎧

שטייניץ שבר את המונופול החזק במשק מבלי שאיש שם לב | עידן ארץ, ״גלובס״ בפרק נוסף ואנרגטי

47 min

אנרגיה הולכת להפוך לאבן היסוד של מדיניות כל מדינה מתקדמת – ושל ישראל בפרט. עם הזינוק הדרמטי בצרכי האנרגיה של עולם הטכנולוגיה, בעיקר בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, ועם המעבר המואץ לתחבורה חשמלית – אנרגיה הולכת להיות האלמנט הקריטי ביותר ביכולת שלנו לשגשג כאן. ובמדינה קטנה עם אתגרים אדירים בתחום הזה, אי אפשר להרשות לעצמנו להישאר בפיגור.כבר עשינו כאן פרק שאהבתם מאד על אנרגיה גרעינית בישראל, עם דן יכין ממכון MIND. הפרק הזה הולך להיות הרבה יותר ״מאקרו״ ובמבט על – מה העתיד צופן לנו בזירת האנרגיה כולה. 📣 הפרק הזה יוצא לאור בנסיבות מיוחדות: בלב המלחמה עם איראן. המלחמה פגעה ברצף של הפודקאסט, הקלטות של מספר פרקים בוטלו ויידחו לזמן אחר – אבל לשמחתנו הפרק הזה הוקלט עוד לפני המלחמה, ומוגש עכשיו כדי שתוכלו להעביר את הזמן בין אזעקה לאזעקה. ביום שאחרי המלחמה, ישראל תעמוד בפני הזדמנויות אדירות לשגשוג, צמיחה ובנייה מחדש. ולכן דווקא עכשיו – זה הזמן להגדיל את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״, תדר שמחבר אליו ישראלים שעוסקים באיך בונים, ומתנתקים מעט מהמחנאות הפוליטית הצפויה. אני קורא לכם, המאזינים והצופים, לשתף פרקים שאהבתם בפייסבוק, באקס, בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, משפחה ומילואים. בואו נרחיב את מעגל המתקנים. ועכשיו לפרק עצמו 👇 שוב בפרק שני ברצף, חוזר אליי ה-Bad Bunny של הכלכלה הישראלית, חביב הקהל של ״דעה לא פופולרית״ – עידן ארץ, כתב גלובס וכוכב רשת שמנגיש בפשטות מידע כלכלי חשוב לציבור הרחב. הפעם צללנו לנושא שעידן חי ונושם בשנה האחרונה בגלובס: אנרגיה. דיברנו על: 👇 🟡 מהלך השח מט של שטייניץ: איך שר אחד ידע לראות כמה צעדים קדימה, ניהל קרב מורכב מול אחד הגופים הכי אימתניים במשק הישראלי, ושבר מונופול של עשרות שנים – ברפורמה אדירת מימדים שרוב הציבור לא שמע עליה כלל. 🟡 פיגור תשתיתי או הזדמנות? האם ישראל מוכנה למהפכת האנרגיה העולמית, ואילו חסמים מעכבים פריסת תשתיות קריטיות? ומה קרה כשהנתיב היחידי לפריסת קו מתח גבוה נאלץ לעבור מעל כפר בדואי לא מוכר? 🟡 אילו שינויים דרמטיים התחוללו בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים האחרונות והאם אנרגיה סולארית תוכל לספק את הצרכים שלנו? 🟡 AI, חוות שרתים ורעב לחשמל: כשהבינה המלאכותית דורשת כמויות אנרגיה עצומות – איך זה משפיע על ישראל כמדינת סטארט-אפ שמתחרה על השקעות...

סמוטריץ׳ או ברקת - מי הצליח להעביר רפורמות להורדת יוקר המחיה | פרק בסדרת ״כסף קטן״ עם עידן ארץ

39 min

מתחילת הקדנציה שמענו על רפורמות להורדת יוקר המחיה. מקץ שלוש שנים וקצת, כשמנקים את הרעש של כותרות העיתונים והספינים הפוליטיים – מה באמת השתנה בכיס של האזרח הישראלי? ⭐ לפני ששמים פליי – ברוכים הבאים ל״כסף קטן״.הסדרה החדשה שלנו, שנולדה לבקשתכם, תתמקד בפרקים קצרים וקלילים יותר על נושאים כלכליים וחברתיים בוערים. אם אתם אוהבים את התכנים האלו – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. וכמובן, שלחו את הפרק לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים להבין את המספרים שמאחורי הפוליטיקה. האורח בפרק הפותח של הסדרה הוא כתב ״גלובס והאורח האהוב על מאזיני הפודקאסט - עידן ארץ. עברה יותר משנה מאז הביקור האחרון של עידן ב״דעה לא פופולרית״, וזהו רגע מצוין לעצור ולבחון את הרפורמות של הממשלה להורדת יוקר המחיה - מה הצליח, מה לא, ובאילו תחומים המצב אפילו החמיר. סקרנו יחד את תפקוד השרים ברקת, סמוטריץ׳ ודיכטר ואת המהלכים המרכזיים של משרדיהם. דיברנו על: 👇 🟡 ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״: חזרנו לרפורמת הדגל של ניר ברקת שפירגנו לה בעבר בפוד הזה ממש. האם ההבטחה להוריד חסמים ובירוקרטיה אכן התממשה במבחן המציאות?🟡 הסל של המדינה: האם המהלכים של משרד הכלכלה מייצרים תחרות אמיתית או שמדובר בצעדים קוסמטיים בלבד?🟡 משקי החלב והלול: מה קורה עם רפורמת החלב של סמוטריץ׳, ומדוע רפורמת הלולים שהיתה יכולה להוריד את מחירי הביצים למקובל בעולם נגדעה לאחרונה במחטפים פוליטיים בכנסת?🟡 המלחמה בהון השחור: האם התכנית של משרד האוצר הצליחה בפועל להכניס מיליארדים לקופה הציבורית?🟡 שיעור בסבלנות: מהו הצעד שעשה סמוטריץ׳ בתחילת הקדנציה שמאפשר רק עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, לרפורמות מסוימות להתחיל לזוז? עידן ואני מנסים להבין מה הצליח, מה פחות, ואיפה המערכת שוב נתקעה במלחמות אינטרסים ישנות. האזנה נעימה!

ביבי? רק לא ביבי? ישראל חייבת לעבור מפוליטיקת ״מי״, לפוליטיקת ״מה״ | עם יואב הלר יו״ר הרבעון הרביעי

1 hr 2 min

"מדינות לא מתפרקות סתם כך. סביב שנת ה-75 שלהן, הן חוות צומת גורלי שבו הן שוכחות את הייעוד שדור המייסדים ראה לנגד עיניו. ישראל נמצאת בדיוק בנקודה הזו. עברנו מעין מלחמת אזרחים, ועכשיו הגיע הזמן לשים אותה מאחור ולהתחיל לתקן." ⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה מה שמאפשר לי לייצר תוכן ולהרחיב את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, אמיץ וענייני על בניית המדינה במקום הקקפוניה המחנאית. האורח שלי בפרק זה הוא יואב הלר, יו״ר תנועת ״הרבעון הרביעי״. יואב, דוקטור להיסטוריה ומי שהיה בעבר מנכ״ל ארגון ״מעוז״, מוביל היום תנועת שטח שמנסה לנסח חוזה ציוני חדש ולהוות מרכז כובד לישראלים שמאסו בקווי השבר הפוליטיים. עם יואב צללתי לשיחה שהתחילה בשורשים ההיסטוריים של המשבר הישראלי והגיעה עד לשאלות הכי תכל׳ס על הפוליטיקה שלנו. דיברנו על: 👇🟡 שורשי ההתפרקות: למה מדינות רבות חוות זעזועים רדיקליים דווקא בעשור השמיני לחייהן, ומה ישראל יכולה ללמוד מההיסטוריה כדי לא להפוך לסטטיסטיקה?🟡 הרבעון הרביעי הולך לפוליטיקה? האם התנועה מתכוונת לרוץ לכנסת, ואיך הם ישרדו כמפלגה את המכבש של שני המחנות שמנסים בכוח ״לחלק״ אותנו על קווי שבר ישנים?🟡 מערכת המשפט - התכנית והמיתוס: למה אנשים ממשיכים לשאול ״מה עמדתכם״ כשיש תכנית מפורטת באתר? ואיך מייצרים רפורמה שתתן לכל הצדדים אמון במערכות?🟡 מה שסקרי המנדטים מסתירים: יואב חושף מה הם רואים בסקרים הפנימיים של הרבעון הרביעי לגבי כוונות ההצבעה האמיתיות של הישראלים, ומה סקר י המנדטים של ערוצי התקשורת לא מספרים לכם.🟡 החינוך והשביתה שבדרך: מהי תכנית החינוך הנועזת של התנועה, ומדוע היא בהכרח תוביל להתנגשות קשה ושביתה ממושכת במערכת?🟡 פשרה או תעוזה? האם הרבעון הרביעי לא מחפשת יותר מדי את ״הביחד״, כשאולי מה שאנחנו באמת צריכים זה פתרונות רדיקליים שיעצבנו את מוקדי הכוח הישנים? שיחה מרתקת על היכולת של המיינסטרים הישראלי להגדיר את עצמו מחדש, לא מתוך פחד אלא מתוך הכוחות היזמיים, היצירתיים והחיוביים שיש בעם. האזנה נעימה!

חשיפה: מאות מיליוני שקלים ללא פיקוח לארגוני המורים - עם טל לוריא

1 hr 19 min

"מערכת החינוך הישראלית שבויה באובססיית 'הזכאות לבגרות' שלא משקפת שום מיומנות אמיתית | מאות מיליוני שקלים זורמים לארגוני מורים ללא פיקוח, לעתים עבור פעולות שלא מבוצעות כלל | הגיע הזמן לדבר על מה שבאמת תוקע את חינוך הילדים שלנו." ⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח אמיץ וענייני על בניית המדינה מחדש, בלי להתקפל מול כוחות משמרי סטטוס-קוו. האורח שלי בפרק הזה הוא טל לוריא, מורה לשעבר, ממקימי ארגון ״מורים מובילים שינוי״ ומחבר הספר המטלטל ״עד הילדים״. טל הגיע לשיחה מסחררת שבה הוא מפיל פצצות מצרר על הממסד החינוכי והפוליטי בישראל. דיברנו על: 👇🟡 החשיפה שלו בכנסת והצעקות שספג מח״כים: איך המדינה מעבירה 200 מיליון שקל בשנה לארגוני המורים בלי שום בקרה, ומה קרה כשחברי הכנסת סירבו להתמודד עם המציאות והאשימו את טל בכך שנשלח על ידי גורמים פוליטיים?🟡 בלוף הבגרות: למה המדידה של מערכת החינוך לקויה מיסודה, ואיך הריצה אחרי אחוזי הזכאות לבגרות מייצרת חינוך בינוני שלא מעניק לתלמידים ידע, יכולות או מיומנויות לחיים?🟡 מחיר הקביעות: המלחמה שניהלה נגדו ההסתדרות וההשתקה שחווה בקבוצות המורים. למה קשה כל כך לדבר על מודל העסקה שיאפשר להוציא מהמערכת מורים שאינם מתאימים ולתגמל את המצוינים?🟡 הריקבון המבני: הגורמים העמוקים שתוקעים את המערכת ומשאירים אותה מאחור, בזמן שהעולם בחוץ משתנה במהירות. זהו פרק ארוך ומעמיק, אבל שווה לצלוח אותו עד לשנייה האחרונה. טל חושף כאן פרטים חדשים שלא פורסמו ונותן לנו הצצה נדירה לאינטרסים שמונעים מהילדים שלנו לקבל את החינוך שמגיע להם. האזנה נעימה!

למה האופוזיציה כושלת? או: אף אחד לא קונה עוגות סברינה | הערת שוליים

26 min

"האופוזיציה הישראלית מתנהלת כמו מאפייה באלנבי שמוכרת את אותן עוגות סברינה מהאייטיז ומתפלאת שהלקוחות נוטשים״. ⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת לייק כאן ביוטיוב ולדרג בחמישה כוכבים בספוטיפיי. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, ענייני ואמיץ על בניית המדינה במקום קקפוניה מחנאית. בפרק קצר ומיוחד של סדרת ״הערת שוליים״, החלטתי לעשות מעשה: דגמתי חודש שלם של פעילות ברשתות החברתיות של דמויות המפתח באופוזיציה – מגנץ ולפיד ועד לזימי וגדי אייזנקוט. ניתחתי מאות פוסטים כדי להבין: מה הם באמת מציעים לנו? מה התכנית שלהם לתיקון הקונספציות, חיסול הריקבון המתקדם שפושה בממשל ובניית המדינה מחדש? דיברתי על: 👇 🟡 הביצים של ששון גואטה: איך חבר כנסת ״נורבגי״ אחד מצליח להנציח משק קומוניסטי סובייטי שמעלה לנו את יוקר המחיה בעשרות אחוזים, ולמה רוב האופוזיציה פשוט שותקת מול הביזה הזו?  🟡 למה הבטחוניסטים של האופוזיציה ממשיכים להישען על אותן פרדיגמות שכשלו בשבעה באוקטובר במקום לאתגר אותן?  🟡 שיעור מטראמפ: למה הקמפיין של קאמלה האריס קרס בגלל ״סטריליות״ של משרדי פרסום, ומה האופוזיציה בישראל חייבת ללמוד על אותנטיות, תוכן חסר פילטרים ורעיונות נועזים שמזיזים קהלים מתלבטים?  🟡 סינדרום הסברינה: למה המפלגות שלנו מזכירות קונדיטוריות ישנות באלנבי שמנסות למכור סברינה עם קצפת צמחית בעולם של מאפים מתוחכמים, ואיך זה קשור לעובדה שהן לא מצליחות לייצר רוב בסקרים למרות מחדלי הממשלה? בפרק הזה אני טוען שהציבור הישראלי המתלבט, זה שיקבע את גורל הבחירות, מחפש מנהיגות עם ״מסור״, כזו שתהיה מוכנה לפרק את הריקבון הישן ולבנות כאן משהו חדש באמת. האזנה נעימה!

כור גרעיני חדש בישראל? על העתיד של אנרגיה, טכנולוגיה ובטחון לאומי - עם דן יכין

1 hr 8 min

כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה והכלכלה, מדינת ישראל זקוקה לאספקת אנרגיה עצומה ויציבה. מאגרי הגז יתרוקנו בעתיד הלא רחוק והאנרגיות המתחדשות לא יציבות מספיק. לכן, קרוב היום שבו ישראל תעמוד מול ברירה גורלית: הקמת יכולות אנרגיה גרעינית או נסיגה לאחור. ⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת חמישה כוכבים באפליקציה ולשתף את הפרק עם חברים ובקבוצות הווטסאפ של המילואים והמשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני, עמוק ונטול פופוליזם על אתגרי העתיד שלנו. האורח שלי בפרק הזה הוא דן יכין, חוקר במכון MIND ומי שמלווה ועוסק בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית והעולמית כבר עשרות שנים. יצאנו לשיחה על אחד הנושאים הכי רגישים, נפיצים וחשובים לעתידנו, נושא שכמעט ולא מדובר בשיח הציבורי למרות שהוא קריטי ליכולתנו לשגשג כאן: המעבר של ישראל לאנרגיה גרעינית. דיברנו על: 👇🟡 הרעב לאנרגיה: איך מהפכת ה-AI וחוות השרתים העצומות משנות את כללי המשחק, ולמה בלי אנרגיה יציבה ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה?🟡 היום שאחרי הגז: מה יקרה בעוד עשור או שניים כשמאגרי הגז הטבעי יתחילו להיגמר, ומדוע האנרגיות המתחדשות (הירוקות) פשוט לא יוכלו לספק את היציבות הנדרשת למשק?🟡 ריבונות אמריקאית בנגב: פורסמו לאחרונה רעיונות להחכרת קרקעות לממשל האמריקאי להקמת כורים בשליטתם כאן בישראל – איך זה יעבוד, מה המשמעויות הגיאופוליטיות והאם זה הפתרון למחסור במומחיות מקומית?🟡 בטיחות וביטחון לאומי: האם כורים גרעיניים במדינה קטנה ומאוימת כמו שלנו הם פתרון בטוח? מהם הסיכונים ומהו המחיר הנורא שנשלם אם נחליט לא להקים אותם? דן מציג זווית מפוכחת ומעמיקה על התשתית הפיזית שבלעדיה ה"סטארט-אפ ניישן" תתקשה להתקיים. שימו סאבסקרייב (עוקב) והאזנה נעימה!

״אין תפיסת בטחון לאומי, הדברים מתנהלים באקראיות״ - עם עמרי גושן

1 hr 8 min

״הקונספציה״ היא תולדה של כשל מבני עמוק בממשל הישראלי, כשל שבבסיסו מנגנונים בטחוניים-מדיניים עם זווית ראייה צרה, צבאית, ועם מוסדות מטה חלשים מאד. בפרק הזה נדבר על איך בונים מחדש את המנגנונים שאמורים לנסח ולהוביל את הבטחון הלאומי של מדינת ישראל. ⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת כאן באפליקציה חמישה כוכבים, ולשתף את הפרק עם חברים ומשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים ששותפים לשיח ענייני ומעמיק על בניית המדינה מחדש. האורח שלי בפרק זה הוא עמרי גושן, קצין בצנחנים, חוקר בארגון ״הביטחוניסטים״ וכותב בתחומי מדיניות ביטחון ויחסי צבא-חברה. השיחה שלנו נערכה על רקע מאמר שפרסם בכתב העת ״השילוח״ – "הכשל המבני בביטחון ישראל". עם עמרי צללתי לעומק השאלות הכואבות ביותר שעלו מהשבעה באוקטובר: איך ייתכן שישראל מחזיקה בצבא עם הישגים מרהיבים, אבל מתנהלת ללא תפיסת ביטחון לאומי הוליסטית, ולמעשה דברים מתנהלים כמעט באקראיות? דיברנו על: 👇🟡 הדרג המדיני: מדוע הממשלה והקבינט חסרי רצון ויכול לאתגר את מערכות הבטחון? איך הגענו למצב שאין ״היפכא מסתברא״ וגיוון רעיוני בשולחן ההחלטות, ואיך הוואקום הזה הוליד את הקונספציה?🟡 מלחמת לבנון השנייה כמשל: מה קרה שם שבלם את ידי הקבינט, ואיך הטעויות של אז עדיין מהדהדות באופן שבו אנחנו מנהלים מלחמה היום?🟡 עיקור המל״ל: מהו שינוי החקיקה הקטן אך הקריטי שבוצע בחוק המטה לביטחון לאומי, שרוקן את הגוף הזה מתוכן והשאיר את הממשלה ללא גוף מטה חזק?🟡 ביטחון לאומי רחב: איך בונים ממסדים שרואים את התמונה המלאה – לא רק דרך הכוונת של הטנק, אלא גם מזווית כלכלית, תשתיתית, דיפלומטית ובחזית התודעה? עמרי מציע לנו להפסיק להסתכל רק על ה"מה" (למשל, ויכוחים על ניצחון מוחלט או עסקה) ולהתחיל לתקן את ה"איך" – את מנגנוני קבלת ההחלטות, ניהול המידע וניסוח תפיסת הבטחון הלאומי. לקריאת המאמר של עמרי בכתב העת השילוח: https://hashiloach.org.il/the-structural-failure-in-israels-security/ האזנה נעימה!

מנכ״ל משרד הפנים לשעבר: צריך לקחת כח מהממשלה

1 hr 12 min

ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם. הממשלה מחליטה הכל – ממיקום תחנת אוטובוס ועד הצבת מורה בבית ספר. הגיע הזמן להעביר את הכוח מהממשלה לשכבה חדשה של שלטון מקומי - איזורים ומטרופולינים. לפני ששמים פליי - אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לייק ביוטיוב ולשלוח את הפרקים שאהבתם לחברים בקבוצות הווטסאפ או ברשתות החברתיות שלכם. האורח שלי בפרק זה הוא מרדכי כהן, מי שכיהן במשך שנים כמנכ״ל משרד הפנים (תחת השר אריה דרעי) ומומחה לשלטון מקומי ומדיניות ציבורית.עם מרדכי צללתי לעומק הבעיות השורשיות של הממשל הישראלי, לכח המרוכז בידיים של הממשל המרכזי כשלמעשה הכנסת לא קיימת והרובד המוניציפלי חלש, ולפתרונות הנועזים שצריכים לעלות על השולחן. דיברנו על: 🟨 רובד השלטון החסר: למה הפתרון להרבה מהמתחים והבעיות של מדינת ישראל הוא הקמת מטרופולינים ואזורים שינהלו בעצמם תכנון, תחבורה ותשתיות – ויוציאו את המדינה מהווריד של האזרח. 🟨 עיוות הארנונה: איך נוסחת הארנונה הנוכחית מעמיקה פערים חברתיים, ולמה למרות הצורך הקריטי, פוליטיקאים מתקשים לשנות אותה מהשורש? דיברנו גם על הצעתו של סמוטריץ׳ לקרן ארנונה שתיקח כסף מרשויות חזקות ותתן אותו לרשויות חלשות - מדוע הפתרון הזה שגוי? 🟨 המחטפים הפוליטיים: מדוע רפורמות היסטוריות של איחוד רשויות ושינויים מבניים בוטלו או הוחזרו לאחור בשל אינטרסים צרים, בזמן שהמדינה זועקת לשינוי. 🟨 ראשי הערים כמעוז דמוקרטי: הכוח האדיר של ראשי הרשויות שנבחרים בבחירה ישירה, והפוטנציאל שלהם להוביל את ישראל לשינוי המבני שהיא כל כך צריכה. מרדכי מציע לנו להפסיק להסתפק בפלסטרים ופתרונות נקודתיים, ולהתחיל לחשוב על תיקונים מבניים עמוקים בשלטון ובמדיניות, גם בתחום המוניציפלי אבל גם בכל שאר התחומים. האזנה נעימה!

לאבי-דאבי במשכן הכנסת | הערת שוליים

17 min

בום גלקטי! יש סדרת פרקים חדשה בשם ״הערת שוליים״. לא במקום הפרקים שאתם מכירים ואוהבים, אלא בנוסף. פרקי קומנטרי ממוקדים וקצרים שלי, ברק הרשקוביץ, איתכם. והפעם: גם אני כמוכם עפתי על הפרק עם יהונתן אדירי. קיבלתי מכל מלא תגובות והמון האזנות. אבל יש נושא אחד שאני פשוט לא מסכים איתו והיה לי חשוב להדגיש דווקא את הפער. דיברתי על: מרדכי דוד, גיא פלג, ינון מגל, על ההפגנות בבלפור, יום כיפור בכיכר דיזנגוף וחביאר מיליי. אל תדאגו, הכל מתחבר ביחד לטענה קוהרנטית. שימו פליי ואם אהבתם - שתפו עם חברים. מוזמנים להגיב וכמובן - לעשות סאבסקרייב (עוקב).

״יש סביבנו הזדמנויות מדיניות וכרגע אנחנו בכלל לא על הגל״ - עם תא״ל (מיל׳) אודי דקל

1 hr 19 min

איך מתרגמים את ההישגים הצבאיים המרהיבים של צה״ל לעיצוב מחדש של הסביבה שלנו ומינוף הזדמנויות לנורמליזציה, צמיחה כלכלית איזורית ואולי אפילו הסדרים מדיניים? והאם הממסד הבטחוני והמדיני שהיה אחראי לעיוורון ולכשלון השבעה באוקטובר מסוגל לבנות את עצמו מחדש כך שיימנעו מאיתנו קונספציות עתידיות? האורח שלי היום הוא תא״ל (מיל.) אודי דקל, ממייסדי הקואליציה לבטחון איזורי ומי שהיה מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים בתהליך אנאפוליס וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ"ל. בשיחה פתוחה שכללה גם ויכוחים אידיאולוגיים ועקרוניים, אבל גם מציאת הסכמות על הצורך בחשיבה יצירתית, דיברנו על: הזווית האזורית: אודי מספר על שיחות שקיים עם גורמים פלסטיניים ואזוריים מאז פרוץ המלחמה, ועל הרצון של העולם הערבי המתון להתערב בשיקום עזה ובתהליכי דה-רדיקליזציה. ציר סעודיה: מהן ההזדמנויות לנורמליזציה, בניית מיזמים כלכליים ושת״פ ביטחוני אזורי – ומהו המחיר שישראל מתקשה לשלם? לקחים מהכישלון: שאלתי את אודי על הכישלון של הממסד כולו – מהצבא ועד מכוני המחקר והממשלה. איך בונים מחדש גופים שיכילו דעות מגוונות ולא ייפלו שוב למלכודת הפרדיגמות וההתאהבות העצמית? אודי דקל מביא ניסיון עשיר מתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי, ומציע מבט שלכל הפחות פותח אפיקי מחשבה חשובים, על האתגרים שיכולים להשאיר אותנו מאחור – או להזניק אותנו קדימה. אוהבים את הפודקאסט? שימו סאבסקרייב/עוקב כאן באפליקציה ותנו חמישה כוכבים. זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים שרוצים לחשוב יחד. והכי חשוב - שתפו את הפרקים שאהבתם עם חברים, משפחה ובקבוצות המילואים. ​האזנה נעימה!

אנחנו נגד פוליטיקת האחדות והריפוי. ישראל זקוקה לרעיונות רדיקליים - עם יהונתן אדירי

1 hr 19 min

יהונתן אדירי: מדינת ישראל שבויה בחידלון רעיוני וזקוקה להתחדשות שבבסיסה רעיונות רדיקליים. ⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק כאן ביוטיוב, זה מה שמאפשר לי להמשיך את יצירת התכנים ולהרחיב את מעגל הישראלים ששותפים לשיח שאנחנו מייצרים כאן יחד. האורח שלי בפרק הזה הוא יהונתן אדירי – מי שפעל שנים ארוכות בלב המגזר הציבורי, בין היתר כיועצו של הנשיא שמעון פרס ז״ל, הצליח כיזם בהייטק, והיום מוביל את תנועת ״עלינו״, שמנסה לנסח כיוון חדש למדינת ישראל ולהעיר את אזרחי המדינה לצורך בשינוי כיוון שכן אנחנו נמצאים ממש ברגע מכונן. אדירי טוען שמדינות לא נוסדות פעם אחת. בערך כל שלושים שנה הן נאלצות להמציא את עצמן מחדש – עם רעיונות מכוננים, תפיסות הפעלה חדשות, ומנהיגות שמוכנה לשלם מחירים. כך היה בעולם כולו בשנות השמונים ובין השאר בישראל עם תכנית הייצוב. והיום, לדבריו, אנחנו שוב בדיוק בנקודה הזו. דיברנו על 👇 🟡 למה ברור לכולנו שהממשל והחוזה החברתי הישראליים לא רלוונטיים יותר ואיך משנים אותם מהיסוד? 🟡 מדינת הרווחה הישראלית – מה לא עובד בה, ולמה היא לא מספקת רווחה אמיתית? 🟡 למה מערכת הבריאות הישראלית היא יהלום ייחודי שאפשר להתגאות בו (אדירי מכיר מקרוב את התחום כמי שהקים סטארטאפ רפואי מצליח), ואיך אפשר ללמוד ממנה לתחומים כמו ביטחון אישי ותחבורה? 🟡 ולמה בתנועת ״עלינו״ לא מאמינים בפוליטיקה של אחדות והסכמות, אלא בפוליטיקה של אומץ, תעוזה ורעיונות רדיקליים? מוזמנים להכיר את ״עלינו״ לעומק: https://www.alenu.org/ אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, מילואים ומשפחה. האזנה נעימה!

גיוס חרדים? יקרה באמצעות מיצוי הזדמנויות, לא במאבק וכפייה - עם יחיאל אמויאל, מנכ״ל מרכזי כיוון

1 hr 0 min

שילוב חרדים הוא הנושא הכי בוער בישראל כרגע, אבל רוב השיח תקוע בהבנה שחרדים לא באמת יגוייסו בכפייה בהמוניהם. הפרק הזה מנסה לשאול איך כן נשלב חרדים במארג החיים האזרחי – גם בגיוס, גם בתעסוקה. ולצורך כך הזמנתי אורח עם קבלות מוכחות של הצלחות בתחום. ⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זה מה שמאפשר לי להמשיך להביא לכם שיחות עומק לא מחנאיות על בניית המדינה. הזמנתי לשיחה את יחיאל אמויאל – סא״ל במילואים, קצין לוחם ששירת ימים רבים בעזה, ומי שעומד כבר יותר מעשור בצומת הכי נפיץ במדינה: החרדים והמדינה.אמויאל מנהל כבר שנים רבות מרכזי “כיוון” לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, עם אלפי השמות בשנה, והוא מסתכל על הסיפור הזה כמו על פרויקט לאומי: למצוא את מי שכן רוצה לזוז, לפתוח לו מסלול, ולבנות אמון דרך פתרונות פרקטיים – לא דרך “הנחתה” ולא דרך מאבקים. וזה בדיוק מה שמעניין בפרק: כי הוא לא מתחמק מהכאב של המשרתים – אבל גם לא מוכר אשליות של “מחר בבוקר כולם בבקו״ם”. הוא מציע דרך של מהלכים מצטברים ומיצוי הזדמנויות. לא עם כל הגישה של אמויאל הסכמתי ויצאתי בעצמי עם כמה שאלות בנושא. ואולי בגלל זה השיחה הזאת דווקא מעניינת יותר מהדעות האוטומטיות שאנחנו שומעים לפעמים. דיברנו על 👇 🟡 מה אמויאל למד מעולם התעסוקה על שילוב חרדים – ולמה זה רלוונטי כמעט אחד לאחד לשאלת הגיוס?🟡 למה “לסגור את הכספומט” (הגישה שאני נוקט בה) נשמע טוב בטוויטר – אבל לא בהכרח מזיז תהליכים חברתיים במציאות לטענת אמויאל, ואיפה כן צריך מקלות?🟡 מה עובר על צעיר חרדי שמסתכל החוצה: היעדר מידע, לחצים חברתיים, פחד מחילון, ומצד שני – רצון אמיתי להיות חלק מהסיפור הישראלי.🟡 איך בונים מסלולי שירות שמייצרים אמון?🟡 ומה זה אומר על העתיד של ישראל: דמוגרפיה, כלכלה, שירות, והאם אפשר להפוך את הסוגיה הזאת ממלחמת תרבויות לפרויקט לאומי פוזיטיבי. זה פרק למי שנמאס לו מהסיסמאות, ומוכן סוף סוף לשמוע תפיסה פרגמטית, מנוסה, ומבוססת עשייה – שמסתכלת על חרדים לא כבעיה שאי אפשר לפתור, אלא כהזדמנות שצריך לדעת להנדס נכון. אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ (מילואים/משפחה/חברים), תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.

הרבה מעבר לשחיתות: ההסתדרות היא גורם עיקרי בריקבון השירות הציבורי ויוקר המחיה - עם אלון תובל

1 hr 18 min

ההסתדרות שוב בכותרות בגלל פרשיות שחיתות חמורות — אבל האמת המטרידה הרבה יותר גדולה מכל מעטפה או ג'וב מפוקפק.בפרק הזה אנחנו כמעט ולא מדברים על הפרשיות עצמן.אנחנו מדברים על ההסתדרות בימי שגרה: מנגנון עצום של כוח, כסף והשפעה שמכתיב את קווי המתאר של הכלכלה הישראלית, מונע רפורמות חשובות, תוקע את השירות הציבורי ומנפח את יוקר המחיה. ⭐ לפני שממשיכים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים. ככה הפרקים האלו יגיעו לעוד ישראלים שרוצים לתקן את המדינה, לא רק לקטר עליה. הזמנתי את אלון תובל, ממייסדי ״תחרות״, אחד האנשים הבודדים בארץ שמכירים מבפנים איך ההסתדרות באמת עובדת, ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו: מהשירותים הכי בסיסיים שאנחנו מקבלים ועד יוקר המחיה. דיברנו על 👇 🟡 איך ההסתדרות כופה ייצוג על עובדים, כולל העובדים הכי חלשים — וגובה מהם דמי טיפול ארגוני בכפייה, גם כשאין רוב שמעוניין בייצוג הזה. 🟡 איך כל ניסיון להתייעל, להתחדש או להשתמש בטכנולוגיה בשירות הציבורי הופך מיד למסע סחיטה: עוד הטבותלחזקים ולמקורבים — בזמן שהאזרח תקוע בתור ומחכה לשירות בסיסי. 🟡 איך ההסתדרות חוסמת אלטרנטיבות: ארגוני עובדים חדשים, מודלים מודרניים של ייצוג ואפילו אפשרות לשינוי מבפנים. 🟡 למה המבנה הנוכחי של העבודה המאורגנת בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר היעילות במגזר הציבורי וליוקר המחיה — גם בלי פרשיות השחיתות שהן כשלעצמן חמורות. זו שיחה חשובה על מערכת שלא זוכה לדיון ציבורי עמוק מספיק, ומעצבת את הכלכלה הישראלית הרבה מעבר למה שרובנו מבינים. אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו בקבוצות הווטסאפ של המשפחה, החברים, והמילואים. ובואו נמשיך לייצר שיח לא מחנאי על המדינה שאנחנו רוצים לחיות בה. האזנה נעימה.

הפנסיות הלא חוקיות שצה״ל מנסה להלבין, רגולציה והאינטרס הציבורי - עו״ד נילי אבן-חן בשיחה על החיים עצמם

1 hr 13 min

🟥 הצבא פועל ממש כרגע כדי להלבין פנסיות לא חוקיות שעולות לציבור מיליארדים לפני שאתם לוחצים פליי – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת לייק. בואו נגדיל את מעגל הישראלים שמצטרפים לתדר של "דעה לא פופולרית" – שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים כאן מדינה משגשגת. עו״ד נילי אבן־חן, מייסדת ״רווח נקי״, לשעבר סמנכ״לית התנועה לאיכות השלטון ומנכ״לית צדק פיננסי, היא אחת הנשים המקצועניות והנועזות במדינה, שלא מפחדת להתעמת עם הממסד – גם כשהוא עטוף במדים. בשנים האחרונות, לצד מאמצים לשיפור הרגולציה והיעילות הממשלתית ונושאים חשובים אחרים, היא מובילה מאבק ציבורי חשוב ביותר נגד שוד הפנסיות הלא חוקיות בצה״ל, ובפרט נגד נוהג ה״הגדלות רמטכ״ל״ – תוספות לא חוקיות שמנפחות את הפנסיות של אנשי קבע בניגוד לחוק ועולות לכל משפחה ישראלית כסף רב. דיברנו על:🟡 איך נוצר הנוהג הפסול הזה ולמה צה״ל מתעקש להלבין אותו בחסות המלחמה במקום להודות באי-חוקיותו ולחתור לרפורמה כללית במודל השכר בצבא.🟡 מדוע הכנסת מתבטלת אל מול הלחצים, למרות פסיקות בג״ץ ודו״חות חריפים. וגם המשכנו לנושאים שכלל אינם קשורים לפנסיות - 🟡 מהי רגולציה טובה – כזו שמביאה תחרות, יזמות וצמיחה (ומתי היא פועלת נגד האינטרס הציבורי, כולל דוגמה מדהימה מתחום התחבורה!)🟡 ואיך, מפרספקטיבה של שנות פעילות, מובילים שינויי עומק קשים לעיכול במערכות הציבוריות ובחקיקה. מה הנוסחה להצלחה. זה אחד הפרקים הכי מעניינים ואקטואליים שפרסמתי ואני בטוח שאתם תאהבו מאד. אני מבקש באופן מיוחד שלא תשמרו אותו לעצמכם. האזינו, ומייד אח״כ שתפו עם חברים, משפחה וקבוצות מילואים וכו׳.

האמת מאחורי ״חוק הגיוס״: בלוף שהוא חלומן של המפלגות החרדיות, עם יאיר וייגלר

1 hr 12 min

🟥 בלוף ״חוק הגיוס״ נחשף: כך מהונדסת ההשתמטות – סעיף אחר סעיף לפני שאתם לוחצים פליי – זה הרגע לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק. בשבועות האחרונים הממשלה מנסה להעביר ״חוק גיוס״ חדש.ראה״מ נתניהו, יו״ר הוועדה ביסמוט ועיתונאים כמו ינון מגל חוזרים שוב ושוב על המסר: ״החוק יביא לגיוס של עשרת אלפים חרדים״. אבל מדובר בספין. זה פשוט לא נכון. הזמנתי לשיחה את האדם שמתעסק בזה יום ולילה בתוך המגזר הדתי-לאומי עצמו – יאיר וייגלר, יו״ר פורום המילואימניקים הדתיים, לוחם עם מאות ימי מילואים, שהקים את הפורום כדי לזעוק את זעקת המשרתים מתוך הימין ומתוך הציונות הדתית. בפרק הזה פירקנו, צעד אחר צעד, את כל מנגנוני הבלוף של החוק החדש: 🟡 איך ״יעדי הגיוס״ בושלו כך שלא יגייסו חרדי נוסף אחד – אבל כן יחזירו חרדים עובדים חזרה לישיבות.🟡 למה המנגנון הזה ינפח את תקציבי העסקנות החרדית – על חשבון משלמי המסים.🟡 איך הפוליטיקה מייצרת מנגנון השתמטות ממוסד תחת כותרת של ״שוויון בנטל״.🟡 מה קורה בציונות הדתית: המגזר ששילם מחיר דמים עצום במלחמה – בזמן שנציגיו בכנסת תומכים בחוק שמחליש את המשרתים.🟡 למה וייגלר מאמין שהשינוי חייב לבוא מבפנים – דרך השפעה פוליטית, לחץ ציבורי וארגון של המילואימניקים הדתיים. ושאלנו בכנות גם את השאלות הגדולות שהמון ישראלים מפחדים לשאול: 🟡 האם בכלל יש סיכוי לגייס חרדים – או שהמאבק הזה נועד לכישלון ומוטעה?🟡 האם נכון להפנות אנרגיות דווקא להחזרת פטוריסטים ממילואים רבים שצה״ל לא מזמן לשירות?🟡 האם ביקורת על מנגנוני ההשתמטות החרדיים באמת מעידה על ״שנאה״ – או על רצון בסיסי לצדק ולחלוקה הוגנת של הנטל? 🎧 האזינו, שתפו בקבוצות ווטסאפ של מילואים, חברים ומשפחה, ושימו עוקב כדי שנמשיך בדיון הציבורי החשוב

איך הופכים את ישראל למדינה אנטי-שבירה: עומר אללי על בניית תפיסת בטחון חדשה לישראל

1 hr 20 min

איך בונים תפיסת ביטחון ישראלית חדשה?עומר אללי על אנטי־שבירות, מודיעין – ומה לא למדנו משבעה באוקטובר ⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולשתף פרקים שאתם אוהבים בקבוצות ווטסאפ / משפחה / מילואים.בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני על בניית המדינה במקום קקפוניה שללא ויכוח מחנאי. האורח שלי הפעם הוא עומר אללי.חוקר מודיעין אסטרטגי, לשעבר באמ״ן ובמשרד ראש הממשלה, אחד הכותבים הכי חדים בטוויטר, ויזם סדרתי – עסקי וחברתי. אללי התפרסם בין היתר בעקבות ניתוח שפרסם על מלחמה עם חיזבאללה. בעוד בכירי מערכת הביטחון הזהירו מ־15,000 הרוגים ושינוי קו הרקיע של גוש דן – אללי הציג תמונת מצב שונה, מאוזנת, מבוססת מידע קונקרטי. בלי היסטריה, בלי ספינים – רק מודיעין טוב. אבל זה רק הפתיח. בפרק הזה אללי טוען טענה עקרונית אסטרטגית: לישראל אין תפיסת ביטחון עדכנית.אנחנו מתמכרים להערכות על העתיד, וממשיכים להאמין שמומחים יכולים לנבא את מה שאינו בר־ניבוי. היסטורית, פעם אחר פעם, הם פספסו פשוט כי לא יכלו באמת לחזות את העתיד. אז מה כן? אללי מציע לבנות תפיסת ביטחון אנטי־שבירה (בהשראת ניסים טאלב):לא מערכת שמנסה לנחש מה יקרה,אלא מערכת שיודעת לצמוח מתוך הכאוס והבלתי־צפוי.שמבוססת על עקרונות־על, לא על חיזויים. דיברנו גם על איך באמת מזיזים מדיניות ציבורית. שיחה מיוחדת ועמוקה. מלאה פרקטיקה ואומץ אינטלקטואלי. 🎧 מוזמנים להאזין, לשתף, ולהגיב.

See all 116 episodes

–

0 ratings from members

5
4
3
2
1

Rate this podcast

Log in to rate and review the shows you listen to.

No reviews yet — be the first member to rate "דעה לא פופולרית".

This podcast, its content and its artwork are not owned by, affiliated with, or endorsed by Castquire.

Keep listening

Discover more podcasts like this.

Up next

  1. Nothing queued. Use + Queue on any episode to line it up.

0:00 0:00